Capture The Moment

לקחת נשימה.. לספוג את הסוג-של-שקט שיש לי.

אם עכשיו אני עסוקה, אוהו מה שהולך להיות החל מיום שני.

*

מה הקטע הזה עם התמיכה טכנית..? במיוחד כשמדובר בתמיכה מיחשובית.

הנה אני, בחורה חביבה לחלוטין עם כוונות טובות לגמרי.. נאבקת עם האינטרנט האלחוטי בלפטופ הנחמד שלי בשעה 2 לפנ"ב לערך, וכשנפלה רוחי ואמרתי נואש-החלטתי לקחת את הצעד הדרמטי ולהתקשר לתמיכה הטכנית שמספקת החברה של האינטרנט.

וכמה הכנות נפשיות עושים לפני השיחה הזאת, נכון?

מכינים ככה טלפון שיהיה הכי נוח להחזיק אותו, רצוי עם ספיקר.. מכינים פעילויות לשעות הפנאי בהקפה מלאה סביבכם, דואגים להתיישב בפוזה נוחה..

ואז מתייבשים חצי שעה (במקרה הטוב) על הקו, כשמוזיקה מחרפנת ברקע וקריין שלא סותם תפה חוזר שוב ושוב על אותה בירכת שלום מאוסה.

ואז, כשבראש שלכם כבר עוברת המחשבה של "אינעל רבאק סעמק האינטרנט המעפן הזה אני חוזר לשדר מסרים דרך יונים", והאצבע שלכם כבר על כפתור הניתוק.. פתאום.. פתאום נשמע קול שונה מהמוזיקה ששמעתם בלופים בחצי שעה האחרונה.

"בזק שלום מדבר בוריס במה אפשר לעזור?" במבטא כבד וכמעט בלתי ניתן לפענוח.

"שלום בוריס.. יש לי פה בעיה באינטרנט האלחוטי..."

ומפה, מפה אתם יודעים שזה או לנחש מה הבנאדם אומר או שאתם מצאים את עצמכם בהגדרות של הצייר כי הייתם בטוחים שזה מה שהוא אמר.

אני לא מבינה מה הקטע.. יש דרישות לתנאי קבלה לעבודה כזאת "חובה שורשים רוסיים"?

כאילו, אם אני אעבוד שם.. אני אענה לשיחה ואצטרך ובטח אגיד "בזק שלום,מדברת נוגה- או בשמי המקצועי אולגה."

די!!! אני מוחה!!! אני רוצה להבין מה מסבירים לי כשאני שואלת מה זה לעזאזל הגדרות TI ברשת האלחוטית של הIBM שלי בתוכנה החדשה עם הפיירוול האקטיבי!!!!!! וכן!!!!!! המצאתי את כל מה שכתבתי עכשיו, ואני די בטוחה שגם הוא המציא את זה כשהוא אמר לי את זה!

*

חחחחח.. יום שני חוזרים לרוטינה הטובה והמוכרת. לקום ב-6 בבוקר, לגלוש לתוך בקרים מקפיאי שחלות של חורף לימודים ולסרב להיפרד מהשמיכה.. לקרוע תתחת בתקופות של בחינות (או שלא?), לסבול מורים ומורות חביבים להפליא..

אחחחחחחחחחחחחחחחחחח, תיכון.

סתם, לא. זאת תקופה אחלה. מינוס כל הדרישות של בצפר זה אחלה של שנים.

חלאס להתבכיין! עברנו את אירית פוקס נעבור גם את זה. (זה נחשב למשפט נכון אם טכנית היא עדיין לא מתה?)

*

אני חייבת להגיד שאם חשבתם שמלצרות היא דבר קשה, דמיינו מה זה מלצרות לדוסים. כשאת בכלל כל כך גויה שזה מתחיל להחשיד.

תביאו טיפים, נבלות.

*

שיהיה לכולם בהצלוחס. תשברו רגל, שיהיה מצחיק.

אני הייתי נוגה, אתם הייתם אתם - לא נורא.

:)

נופלת עליי המוזה דווקא ברגעי משבר קטנים. אבל אם זה מה שדרוש.. ניחא.

אז נכחתי אתמול באחת מההופעות היותר טובות שיצא לי להיות בהן לאחרונה. של מוש, כמובן. חוצות היוצר ירושלים מעולם לא הרגישו רעידות כה מרובות בקרקע, עקב כמה אלפי אנשים ששרים ורוקדים לקצב המוזיקה של הגאון השעיר הזה.

ישבנו במקום לא רע בכלל. אם צמצמתי עייניי מספיק חזק ומיקדתי את הראייה, יכלתי לראות את הזיפים שלו רוטטים מהבס של הגיטרה.

ההופעה הייתה מעולה, ומהמקום שלי יכלתי לספוג מנטליות ישראלית אותנטית, בלי הרבה סיבובים.

ולא.. אני לא מדברת על דחיפות וצעקות וברוטאליות ומיקוח עם המאבטחים על "אחשלי בחייאת קצת תן להתקרב לבמה נשבע לך תוך שנייה אני פה."

לא.

אני מדברת על הביחד הזה שיש רק לנו.. אני מדברת על זה שאני יושבת על יד אנשים מבוגרים בהופעה, שבאו רק כי הם היו ביריד ואמרו שאם כבר יש הופעה שכולם מתלהבים ממנה.. למה לא להציץ?, ואין להם מושג מה לעזאזל הבנאדם שר.. אבלכשהוא עולה להדרן ומחליט לבצע את שיר למעלות, אפילו הדוס שלא הרגיש בנוח כל ההופעה אשכרה קם, התחיל למחוא כפיים ועם עיניים נוצצות דיקלם יחד עם מוש את כל הפאקינג שיר.. וגם מחא כפיים בטירוף בסוף הביצוע.

אני מדברת על זה שאתה מתיידד עם כל השורה שאתה יושב בה... ולא נורא שזאת שורה של 100 מושבים, העיקר שבסוף ההופעה אתה מוצא עצמך מתחבק עם מי שישב לידך.

אני מדברת על זה שכשאני באה לצאת ממתחם ההופעות, אני נתקלת, כמובן.. באקס. אחרי חודש וקצת שלא ראיתי, לא דיברתי ולא שמעתי ממנו.

זאת הייתה מכה מתחת לחגורה, אני מודה. ואין פה אבל.. ייקח לי זמן להתאושש. הזמן בינתיים לא עשה את שלו... אנשים באמת חייבים להפסיק להגיד לי את זה, אגב.

בכל מקרה, היה ערב פורה ביותר.. וחוץ מהתקרית הקטנה, באמת שהיה מדהים.

נכון לכרגע החופש עובר לו באופן נחמד.. אין יותר מדי ריגושים. מחרתיים כנראה קארטינג פרידה עם לוטם, בחמישי סופ"ש ארוך ומצצצצצצוין עם כולם בכינרת. הולך להיות לא רע בכלל.

מתארת לעצמי שאחרי זה אני נכנסת לשנה לא קלה בכלל, שכוללת בתוכה תפקיד חדש.. (רישגוד? להרים גדוד עם פוטנציאל אדיר ואפס מימוש? אני??) מלא בגרויות, ובל נשכח חד"כ שדורש התמדה, חיי חברה שאני אמורה לתחזק ולא לעזוב לרגע- ואולי אפילו למצוא זמן לעבודה?

אז... לנשום.. לנשוף.

בהצלחה לי.

נוגה.

הכל סובב סביב זה, בתכלס.

כשאתם יוצאים לאנשהו, ואתה מקדיש עוד שנייה ליישור השערה הסוררת שקפצה לך מעל המצח.

כשאת מסדרת את הסומק והאייליינר שלך כשאת הולכת לשנייה לשירותים, הכל לשם אותה המטרה.

אני תופסת יותר מאותם אנשים שמודים שהם כן מתעסקים בזה מאשר אלה שמכחישים.

אני אבהיר את עצמי-

כשאתם רואים חבורת בנות תוססות, צעירות (או שלא?), מצחקקות ו.. בעלות מחשוף נדיב פלוס, הרי שהמסקנה ברורה מאליו- הן הולכות לנחם אבלים.

לא?

אז מה המסקנה..?

סקס.

כשהן אומרות אחת לשנייה ש"זה ערב בנות, רק אנחנו. אנחנו נצא, נשתה, נהנה ולא נחשוב יותר על בנים!" הן בעצם מתכוונות ל"כל אחת תדפוק מחשוף כמה שיותר עמוק ותשים המון מסקרה, כדי שבזמן שהיא עושה עיניים לזה שממולה-הוא לא יוכל לפספס אותה."

עם גברים אני מניחה שהעניין קצת יותר פשוט.. כי אתם הרבה יותר ריאלים. בדרככם הקצת פרימיטיבית לפעמים.

גברים לעולם לא יכחישו את הרצון לעניין. לא ינסו להסתיר או להדחיק.. ולמה בעצם? זה מצוין שיש את זה.

בשבילם זה כמו אימפוטנציה. אם אין לך את זה.. משהו באמת לא בסדר אצלך.

האמת שזה די אימפוטנציה, אולי תחילה שלה.

אז למה בעצם אנו, הבנות,עוד לא ממש מסכימות לקבל את גישת הטסטוסטורון?

מה מעכב אותנו מלהשתחרר ולתת לעצמנו ליהנות מהיצרים שלנו כמו המין השני?

זה קטע של נורמה חברתית? הערכה עצמית? אולי סתם פחד מדחייה?

מה גורם לחברה שלנו להיות כל כך ביקורתית כלפי נשים וכל כך מפרגנת כלפי גברים כשזה מגיע לדבר האמיתי?

לשו ודשו בנושא הזה יותר מדי פעמים. זה נכון.

אבל אני לא מבינה מה נותן לגברים את הזכות ליהנות מהמותרות בזמן שאנו נאלצות להשאר קצת חבויות ופחות פזיזות, שמא נעשה משהו שלא מקובל.

כנראה שסדרי עולם מסויימים לא יישתנו לעולם (למרות שהיו יותר מדי מהפכות שהוכיחו אחרת, לכן לא אומר נואש.)

אבל אולי יש לי איזו תקווה קטנה.. שיגיע יום בו גברים ונשים יהיו מספיק חופשיים אחד עם השני, עד למצב כזה שבנות לא יצטרכו להתלבש כמו הבנות שהזכרתי מקודם רק בשביל להודיע שהן מחפשות.

כולנו צריכים להיות עם דעה ידועה מראש, והיא שכולנו חרמנים. כולנו רוצים משהו.

אז בפעם הבאה שאתם יוצאים לאנשהו

בפעם הבאה שעיניכם נוחתות על טרף חדש, זכרו-

הם רוצים.

השאלה היא.. מה יש לכם להציע?

:) תשדרו סקס. שמעתי שזה טוב לתפקוד הכליות.