ממ..
נה.
לא בגלל שאין לי מה לסכם, זה פשוט אותו סיכום כל שנה.
אותה נוסחה של מילים ידועות מראש, על כמה ירידות ועליות ואיזה אושר שזה היה כי בלעדי זה לא הייתי איפה שאני היום.
ועל כמה שהכרתי כל כך הרבה אנשים וכמה שעברתי ומסקנות והארות חדשות שהגיעו לנבחי ראשי ונשמתי וכמה שזה וזה והוא והיא והם ולמה וכמה ועמה.
היה מדהים, מטורף, היה מחשל, היה עצוב, היה שמח בטירוף, הייתה המון אהבה והיה שברון לב. היו ריבים, היו השלמות, היו חיכוכים וחיבוקים.
היה הכל מהכל, וטוב שכך.
וזהו, נעבור לשנה חדשה.. שאני מקווה שתניב עוד יותר פירות מהשנה.
ואולי, מי יודע- יקרה סוף סוף מה שאני רוצה ומייחלת לו מאז ומתמיד. ואם לא שנה הבאה, שנה אחריה. לי יש זמן.
השאלה היא לא מה היה, כי מה שהיה לא בר שינוי.
השאלה היא מה יהיה, מה אני מציבה לעצמי כמטרה ומה אני שוללת ומוקיעה מהחיים שלי להבא.
את חשבון הנפש אני מניחה שאני אעשה ביני לבין עצמי.. ואפרד מהשנה הזאת בחיוך ענק. לקחתי איתי המון דברים, יש עוד המון חורים שחורים שיכוסו גם בשנה שעוד שנייה פה, ובכל זאת יישארו לא מעט פתוחים שיחכו שאכסה גם אותם.
מתבגרת לי עם הזמן, לומדת המון-אולי לא כמו שאני אמורה ללמוד, או את מה שאני אמורה ללמוד. אבל עדיף מנטליות על ציונים.
שתהיה שנה בת זונה לכולם, אל תתחרטו על שום דבר. זה רק לטובה.
נוגה.