^Smells Like Teens Spirit^

לא יודעת מאיפה להתחיל.

אולי מההתחלה?!

..

אז ככה,

מה30.8 בערך השתנו לי החיים. בעצם זה התחיל קצת לפני אבל מאז זה רשמי.

אלמוג.

האור והאושר שלי.

הרבה לדבר על זה אני לא רוצה אבל אני רק אגיד שהוא האהבה שלי, הגדולה שלי.

היה נחמד לחזור ללימודים [לפחות לשבוע] אבל זה די מבאס שלכל הארץ יש שביתה ולנו לא.

גם קצת באסה עם כל הלחץ הזה שיש עלינו.

אין זמן לכלום.

למרות שאני מפנה לעצמי זמן ודוחקת דברים [רובם חשובים] בשביל הנאות קטנות.

כן כן.

אין זמן תחת השמש.

מה עוד?

החורף התחיל, האמת שאני בד"כ בנאדם שמעיד על עצמו שאוהב חורף אבל אני אפעם לא זוכרת את העובדה שהחורף עושה אותי מדוכאת.

אפור, קר, חשוך.

האמת שזה כיף.

אבל מדכא.

ניאהההההההה

פיצול...........................

בקיצור..

יהיה טוב

=]

נ.ב

הפוסט נועד כדי שלא יסגרו לי את הבלוג.