איפכא מסתברא

שלום רב,

             כבר מזמן אני חושב על הבלוג הזה. נראה לי שהגיע הזמן למימוש עצמי בתחום זה. זו הפעם הראשונה שאני נחשף בצורה כזו- טוב לא מי יודע איזו חשיפה זו, טרם פרסמתי את שמי וכתובתי וזאת מסיבות שתראו בהמשך. אז מה...? מה הבלוג שלי מציע? תחילה זהו מקום שאני יכול לשחרר קיטור- ואולי אזכה לתגובה אחת או שתים בהמשך. אני כל כך כועס על המערכת הרפואית, על אוזלת ידה ועל המעורבות של גופים אינטרסנטיים במערכת. מי שמתקרב למערכת- ראו הוזהרתם!!.

נתחיל בסיפור קטן.

בארץ אחת הייתה מערכת רפואית קטנה צנועה ואיכותית. הרופאים עבדו במערכת, והפקידות סיפקה להם שרותי עזר טובים ויעילים. החולים נהנו מטיפול איכותי, אישי ויעיל. יום אחד הגיע למערכת מנהיג דגול, רופא במקצועו, אך מנהיג אמיתי בתפיסתו. הוא ראה שהמערכת מתפקדת לא רע בכלל ומיד חשב שכדאי להתחיל בשינויים. תחילה קבע סגנים וסגני סגנים ובהמשך מנהלי מחוזות וסגני מנהלי מחוזות וסגנים אף להם. הפירמידה החלה להתהפך. הפקידות החלה לדרוש שהרופאים ישרתו אותה- ישלחו לה מכתבים ומנשרים ופתשגנים אין ספור.- הכל על מנת להצדיק את הקיום שלה. הדברים הגיעו לידי כך שהפקידות החלה לתכנן היכלי תהילה- הרי הם סניפי המערכת הרפואית בהם הפקידים יושבים במשרדים מפוארים בעוד הרופאים מנודים בחדרי חדרים. והרופאים בכו, וכעסו, וזעמו. והחולים סבלו מהתסכול הרב והאטימות המוחלטת של הפקידות. והמצב נמשך והורע והורע ונמשך  עד ש.......

בעצם אני לא יודע עד איפה המצב הגיע כי הוא טרם הגיע עד שם- לא מספיק רע לרופאים עדיין, ולא מספיק רע עדיין לחולים. לעומת זאת הפקידות- נו.. הפקידות מאז ומתמיד ידעה למצוא את מקומה.

לא היה שום דבר מיוחד היום בעבודה פרט לארוע קטן מצחיק אחד. זוג מטופלים פנו אלי. אני מכיר אותם שנים רבות. הם בני 50 + והיום מאושרים ומחייכים מאוזן לאוזן. בירור קצר העלה כי לפני שבוע, בל"ג בעומר הם התחתנו אחרי 27 ומשהו שנים ביחד. אמנם הם נישאו בעבר בחתונה אזרחית בחו"ל- אך כעת קיימו את מצוות החופה כדת משה וישראל. אני ניצלתי את ההזדמנות לאחל להם מזל טוב, "לנשק את הכלה" (בנוכחות הבעל- אל תדאגו!!), וללחוץ יד לבעל המאושר. ( במקביל גם מסרתי לבנים שלהם בני 18 ו16 מזל טוב). טוב, הם יצאו מהמרפאה שמחים וטובי לב ואני נותרתי עדיין באווירת החג שהם השרו עלי. המטופלת הבאה נכנסה לחדר- ורואה אותי מחייך ושמח מאוד ומיד אני מסביר לה על הזוג הנחמד, החתונה המאוחרת וכו'. היא מחייכת אלי ואומרת לי "דוקטור, אולי תאחל גם לי מזל טוב?"

"מדוע?" אני שואל

"מפני שאני גרושה טריה ומאוד מאושרת מכך"!!!

כמובן שדי נדמהתי- קודם כל סמיכות הפציינטים -אין מקריות בעולם. פרט לכך אומרים באנגלית:

"one man's pleasure is another man's poison"

נראה לי שמספיק להיום.

להתראות, דר' איפכא מסתברא