לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

משל יותם


על בינו לבינה לביו עצמו לבין כולם


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2011

הספר


רותי אלון?

כן?

אני מצטער. זמנך תם. בואי אחרי בבקשה.

תם? מה פתאום? לאן אתה לוקח אותי?

תם. אזל. נגמר. בואי בבקשה.

לא יכול להיות. זו בטח טעות.

אין טעויות אצלי. השם שלך הופיע בספר. בואי בבקשה. יש לי עוד 48 ללוות היום.

רגע. רגע! אל תמשוך. זו חייבת להיות טעות. אני רוצה לראות את הספר.

אי אפשר.

אני לא באה בלי לראות את הספר.

ההתנגדות שלך חסרת טעם. את מבזבזת את הזמן שלך ושלי ושל עוד 48 אחרים. חלקם ממש מתענים מכל רגע שעובר.

לא אכפת לי! לא יתכן שלא יתנו לי לראות אם אני באמת רשומה בספר. אני דורשת לראות את הספר!

אמרתי לך. אי אפשר.

אני רוצה לדבר עם הממונה עליך.

הממונה עלי לא דיבר עם אף אחד למעלה מאלף שנה. בואי. חבל על המן.

תשמע, זו טעות אני אומרת לך. תבדוק שוב. אולי זו רותי אלון אחרת. זה שם די נפוץ, אתה יודע. תראה לי את הספר. חייב להיות שם איזה תיאור קצר, פרטים מזהים. משהו שיוכיח שנפלה טעות. תן לי שניה את הספר, אני אראה לך. תן לי אותו! זו לא אני, אני אומרת לך.

הספר לא אצלי בכלל. אנחנו מקבלים תדפיס שמות יומי. הספר עצמו נחתם ואופסן בספטמבר שעבר.

תשמע, זו חייבת להיות טעות. אני לא יכולה להבין את זה. אני בריאה, מלאת אנרגיה, שמחה. אני מרוויחה טוב, מפעילה צוות של למעלה ממאה עובדים. יש לי עתיד בחברה, עוד כמה שנים וכמה תרגילים פוליטים מבריקים, לא מן הנמנע שאהפוך למנכ"ל. אני לא יכולה פשוט להפסיק וככה... להעלם מהשטח, רק בגלל שאתה לא מוכן להודות בטעות. תוציא את הספר מאיפה שהוא לא יהיה באפסון ותביא לכאן. נסתכל ביחד.

רותי...

מה?

אין לנו טעויות. מהיום הראשון, לפני חמשת אלפים שבע מאות שבעים ושתיים שנה. אין טעויות. לא היו. לא יהיו. בואי בבקשה.

ורוניתי? היא כל כך קטנה עדיין. איך היא תסתדר בלעדיי? מה, אתם לא חושבים שם בכלל? זו טעות. אני אומרת לך. אני יודעת בוודאות שזו טעות. מילא החיים שלי אבל, אתה תהרוס לה את החיים שלה לגמרי. (פורצת בבכי) היא לא תתגבר על זה. אני יודעת! איך אפשר להתגבר על משהו כזה. זה ידפוק לה את כל החיים. וכל זה רק בגלל העקשנות שלך לא להראות לי את הספר. אני לא זזה עד שאתה לא מביא אותו. וחסר לך שתנסה להפעיל כוח. אני אקצוץ לך את הכנפיים שאין לך נוצה אחר נוצה! (מתרככת) לא בשבילי. בשביל רוניתי. היא כל כך קטנה. טעות מטופשת אחת והיא תבלה את כל חייה בסבל. אתה רוצה את זה על מצפונך? אני מתחננת, נו... בוא נבדוק בספר. אני אוכיח לך....

(נאנח בחוסר סבלנות, שולף ספר עבה מתחת לגלימה.)

רותי אלון... מאזדה 3 אפורה

בטח יש לפחות 10 נשים בארץ שקוראים להן רותי אלון ויש להן מאזדה 3 אפורה. תן לי לראות בבקשה. ממה אתה חושש כל כך? (חוטפת את הספר מידו ובורחת לקצה השני של הבמה.)

הנה, רותי אלון. שום תיאור. מוזר... (צורחת לפתע באימה) רונית אלון? גן ציפורן? היא לפני ברשימה...

צונחת מעולפת על הרצפה. המלאך אוחז בבתי שחיה וגורר אותה החוצה.

אמרתי לה שאי אפשר לראות את הספר. הם אף פעם לא מוכנים לשמוע. 

נכתב על ידי , 8/10/2011 20:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: זכר




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליו-תם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יו-תם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)