מה שאני יכולה להגיד על היום הזה, הוא המילה הבאה :וואוו!
אז אני אספר בקצרה את מה שקרה היום, כי באמת אין לי את הכוח להיכנס לפרטים.
אני והאקס רבנו, ריב ממש חזק, הידידות הסתיימה, מיוזמתי.
זה פשוט לא עובד, ואנחנו רק רבים.
עדיף להרפות.
סבא בא היום אלינו, ולא הספקתי לשחק איתו שש בש, קצת התבאסתי מזה.
אבל בקטנה.
עד השעה 8, הרגשתי תחושה רעה כזאת, בגלל כל מה שקרה.
ב8 חברה שלי באה, זאת שלא דברנו אחת עם השניה חודש.
(לא בגלל ריב, בגלל שהיא בצבא, ואני עם החבר והפסיכומטרי, אז יצא שלא דיברנו חודש).
היא היתה אצלי עד 11, ודיברנו שיחות נפש, כמו תמיד.
היא יפה ממש, ועוד המדים ממש מוסיפים לה.
התגעגענו מאוד אחת לשניה.
חחח היה קטע ממש מצחיק, שנכנס איזה יתוש לחדר, וניסינו להרוג אותו, היא יותר האמת, עם הנעליים שלה, זה פשוט היה משעשע לראות איך אנחנו מנסות לתפוס יתוש, ואיך הוא מתחמק מאיתנו כל פעם.
חחח כבר צחקנו על עצמינו.
אך לבסוף, נצחנו אותו, חיחיחי.
היה ממש כייף להיפגש, הרגשתי כמו בימים של כיתה יא', שהיא היתה באה אליי כל כך המון אחרי בצפר, וסתם בערבים, ומאוד נהנו, וממש דיברנו ודיברנו כמה שעות טובות.
בזמן האחרון הייתי באה אליה הרבה, וזה חידוש מרענן ונחמד כזה.
מיותר לציין, שלא למדתי היום הרבה.
אולי שעה.
לא יודעת, אני מרגישה קצת אדישות כזאת, פשוט לאן שהחיים לוקחים אני איתם.
אין לי ממש רצונות מוחלטים כרגע. כלומר, אין לי את המטרה לצאת ולהנות כמה שיותר, אם יצא אז אני אצא.
אין לי את המטרה לחבר, אם יהיה אז סבבה, לא אז לא.
מה שכן, יש לי את מטרת הפסיכומטרי, אבל אני כל כך מפחדת שאני הולכת לזלזל בזה קצת, בגלל כל מה שקרה.
אבל חייבים להיות חזקה, ועברתי תקופות קשות יותר, והמשכתי להשקיע.
אז חייבים, ואני אעשה כמה שאני יכולה.
מקווה להצליח.
ולהיות מאושרת.
עכשיו אני...לא עצובה ולא מאושרת, לא יודעת, הרגשה רגילה כזאת, שקטה מבפנים.
אני גם לא מרגישה שאני רוצה להיות מאושרת כרגע, אין לי את הכוחות לתהפוכות הרגשיות האלה, לפרפרים ולהתרגשות.
טוב לי איך שאני.
ואני מאמינה שאני יכולה להיות מאושרת גם בלי חבר, למרות שהוא יכול מאוד להוסיף.
אבל כרגע טוב לי לבד.
לילה טוב!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שקט.
