מההתחלה...

הפוסטים שלי נהפכים להיות ליליים יותר ויותר.

חחח..או שמה בקריים יותר ויותר, 4:38 בבוקר. אממ כן, בקריים.

וואי, היה לי יום כ"כ מטורף מבחינת הלימודים לפסיכומטרי.

הקצבתי לעצמי דיי הרבה ללמוד היום. ממש רציתי לעמוד בזה.

וכן, הצלחתי.

אני כ"כ מאושרת על זה.

עכשיו בדיוק סיימתי.

בשעה 3 כבר התחלתי להתעייף נורא, אבל ממש רציתי לסיים.

הבטחתי לעצמי שאני ישנה היום, לפני שהשעה 5 בבוקר.

כבר היתה השעה 4, והסיום היה רחוק, אז התחלתי ללמוד ממש בלחץ, מזכיר את ימי הבגרויות קצת.

נותרו לי 20 מילים לסיום להיום, לא הרבה.

השעה היתה 4:15, לא ויתרתי על המקלחת הלילית, התקלחתי מהר, (בסבון המדהים הזה, מיותר לציין חח).

חזרתי. למדתי את עשריים המילים שנותרו.

לאחר מכן, ישבתי לכתוב את הפוסט, כן, גם על זה לא ויתרתי.

מזכיר לי את הדיבורים עם בובי, האמת בכל החברות שלנו דיברנו כל יום, לא היה יום שלא דיברנו, וממש הקפדנו על זה.

לדבר כל יום, בלי יוצא מהכלל, זה ממש טוב לדעתי.

כייף להיזכר.

אפרופו כייף, לאחר שאני מתעוררת משינה בבוקר, כהרגלי, אני מסתכלת בפלפון לראות הודעות ושיחות שלא נענו. הסכלתי היום, ולא היה הודעות או שיחות, סבבה.

הלכתי כמה צעדים מהפלא וסדרתי משהו בחדר, ואז הסתכלתי סתם כזה על הפלא, ואמרתי לעצמי שממש בא לי שישלחו לי הודעה עכשיו, ובאותה שניה שאמרתי את זה אני שומעת "תו-תו" חחח הייתי בהלם.

באותה שניה ממש!

זה היה ידיד שלי שאיחל לי בהצלחה לפסיכומטרי, הוא חשב שאני נבחנת מחר.

כ"כ הזוי.

טוב, השעה עוד מעט 5, הבטחתי לעצמי שאני הולכת לנמנם לפני 5.

אז אני אפסיק כאן.

ואאחל לכם בוקר נפלא, אני הולכת לישון.

בוקר טוב. חחחח..