מההתחלה...

לפני הכל, אני חייבת לומר- אני שומעת את טיפות הגשם. אני כ"כ שמחה, חורף אהובי קרוב יותר מתמיד.

אושר, אוחחח הרומנטיות שבי מתחילה לצאת יותר ויותר כתוצאה מהריח המדהים והמרענן הזה של הגשם.

כמה כייף.

אז חזרתי עכשיו מהפארק הלאומי.

כמה חוויות וכמה מחשבות היו.

הלכתי עם אמא ודוד שלי, נסענו לשם בעשר בערב לערכתי, וחזרנו עכשיו.

כל הנסיעה שמענו את 50Cent Ft Justin Timberlake - Ayo Technology.

מה לעשות שרק את השיר הזה משמיעים ללא הפסק.

בלילה במכונית, השיר הזה כ"כ מתאים.

לא הייתי בפארק הזה כבר שנה וחצי, פחות או יותר.

הפעם האחרונה שהייתי שם היתה עם החבר הראשון, או שלאחר מכן היתה עוד פעם אחת עם המשפחה, בכל אופן, דיי הרבה זמן.

הפארק הזה מאוד השתנה לטובה מאז שהייתי שם, הוא נהפך לפארק מאוד מושקע.

לכן בהתחלה נורא התלהבנו מהשינוי שעבר עליו.

אחרי כמה צעדים, הבחנו בתערוכת כיסאות מדהימה.

משהו מדהים ביופיו, כ"כ התעניינתי בזה, הלכנו מכיסא לכיסא וקראנו את הרעיון שעומד מאחורי כל כיסא.

כ"כ התלהבתי לראות את האומנות הזאת, את המחשבה של אנשים, ואיך הם מבטאים אותה. אני ממליצה בחום ללכת לשם, היו עוד הרבה אנשים שעברו והסתכלו כמונו על הכיסאות, היתה אווירה ממש טובה.

התחברתי לתערוכה הזאת מאוד, היא גרמה לי להמון געגועים לשעורי אומנות בתיכון, ובכלל לאומנות.

אולי זאת רק אני, אבל אני נורא אוהבת לראות תערוכות, זה ממלא כזה.

בכל מקרה, היה נורא נחמד, והתחלנו לחשוב איך כל אחד היה מעצב את הכיסא שלו.

יוו באותה שניה כ"כ רציתי לתת למחשבות ככה קו פתוח, לגבש רעיון ולהתחיל לעבוד עליו.

אחרי עוד כמה צעדים, עוד הרבה ליתר דיוק, דיברנו אני אמא ודוד שלי, על חניון מסויים שנמצא בפארק.

כנראה שאחד שהיה מאחוריינו שמע אותנו, והתחיל לדבר איתנו עליו, איכשהו הוא ודוד שלי דיברו כ- 20 דקות, במשך ההליכה הקטנה שעשינו שם, הגבר ההוא נראה כבן ארבעים, הוא היה עם אישתו.

הם כמובן דיברו בהתחלה על הפארק המשופר, ולאחר מכן גלשו לכל מיני עינייני אקטואליה.

זרקתי פה ושם מילה, היה ממש מגניב לראות שיחת גברים כזאת, שהאמת לא היה לי הרבה מה לומר בה.

מצד אחד אהבתי לשמוע את שיחתם, אבל חשבתי לעצמי שאני - אין סיכוי שהייתי יכולה לפתח שיחה כזאת, על כל העניינים האלו.

על ענייני הפארק המשופר כמובן שהייתי יכולה לדבר כמה שרק אפשר, ואני אוהבת לפתח שיחה ולדבר, אך תלוי על איזה נושא. 

על תחביבים, טלווזיה, אהבה, וסתם על החיים, אני אוהבת לדבר, ובנושאים האלו אני אשת שיחה טובה, אני האמת יותר מדברת מרגש, וממש פחות על ענייני אקטואליה, וזה אולי קצת חבל, כי אני כן רוצה לדבר גם על זה לפעמים, ולהיות מאורה בנושא הזה יותר.

הרגשתי קטנה כזאת בשיחה שלהם, לא היה לי באמת משהו חכם לומר בשיחה הזאת.

אבל בכל מקרה היה נחמד מאוד לשמוע.

בסוף, כשכבר היינו לקראת היציאה, איזה גבר שנראה חמוד ביותר, הסתכל עליי במשך כ"כ הרבה זמן, וחייך, הייתי באותו זמן לבד כי אמא ודוד שלי היו מאחוריי, אבל בכל זאת לא היה לי נעים כ"כ לחייך בחזרה, אז סתם בהיתי בו גם, וזה יצא ממש מוזר.

לא נורא, אתמול היה איזה קטע נורא מצחיק שאיזה מישהו נתקל בי מהצד, ואז פשוט שנינו עצרנו וחייכנו חיוך ענק ומוזר כזה, וכל אחד חיכה שהשני יעבור, חחח עברתי ואז שמעתי שריקה, לא יודעת אם אליי. בכל מקרה, אני לא באמת רוצה קשר עכשיו, אז זה בסדר.

דרך אגב, לא ראיתי את הפיצה בוי הרבה זמן, והדלקות שלי כלפיו הולכת ודועכת חחח.

חבל.

האמת שתמיד אהבתי לנסוע במכונית בערבים או בלילות. היה סבבה סה"כ.

אני אמשיך עוד קצת ללמוד, ואלך לי לנמנם.

לילה טוב.