מההתחלה...

לאחרונה אני מאוד רוצה לגדל בע"ח.

כמובן שתוכים, החיה האהובה עליי, הם האופציה היחידה האפשרית. מכיון שכלב, שהוא האופציה השניה הרצויה, לא בא בחשבון.

אך אם יהיה לי כלב, אני רוצה שהוא יהיה לברדור, ואני אקרא לו פטריק.

בעלי החיים שגידלתי עד כה היו אפרוחים שנהפכו לתרנגולות, דגים ותוכים כמובן.

האפרוחים היו לי כשהייתי בת חמש - שש בערך.

שני האפרוחים הגיעו אליי קטנטנים וחסרי ישע, השקעתי בהם מאוד, הייתי מאכילה אותם, משחקת איתם המון, אפילו הייתי לוקחת אותם לגינה כדי שהם יהיו בדשא קצת חחח.

הם גדלו וגדלו עד שנהפכו לתרנגולות יפות ולבנות.

אהבתי אותם יותר כתרנגולות האמת מאשר כאפרוחים. במיוחד את הקרבולת שלהם. חחחח.

הפרידה מהם היתה מאוד קשה האמת.

היא היתה כשהורים שלי התגרשו, בגיל שש.

באיזשהו יום באתי הביתה, וראיתי שכל הבית הרוס, אבא שלי ניפץ את הטלווזיה לרסיסים, ואת הכסאות של שולחן האוכל שבר, את הספות קרע, ופיזר בכל הבית קונפלקס על הריצפה, ועוד מאכלים אני מניחה.

הייתי בהלם. הבית שלי הרוס לגמריי. ככה הרגשתי.

נכנסתי לאחר מכן למרפסת הסגורה, ששם היו התרנגולות שלי, והסתכלתי על הקופסה שלהם, שבה הם היו אמורים להיות, והיא היתה ריקה, הם כבר לא היו שם.

היה לי מאוד קשה לראות את זה.

אני זוכרת שככה עמדתי באמצע המרפסת לבד, הסתכלתי על הריצפה, על הקונפלקס הצהוב, אין לי מושג למה התעמקתי דווקא בו כ"כ, אבל אני זוכרת שלא הבנתי למה לזרוק כ"כ הרבה קונפלקס על הריצפה.

ניסיתי לא לדרוך עליו כשאני צועדת, אם אני זוכרת נכון.

נורא רציתי את התרנגולות שלי חזרה, וכאב לי שהם לא איתי כבר, אבל הם לא היו כמובן.

אז קנו לי אפרוחים חדשים בבית של סבתא, ששם גרנו לאחר מכן, אבל זה כבר לא היה אותו דבר בעניין הזה, כי בבית ההרוס היתה מרפסת, והייתי משחררת אותם בה.

ובבית של סבתא, היה מסדרון ששם שמנו אותם, שהוא הוביל לסלון, כמובן שלא רצו שאני אשחרר אותם בסלון, ולכן לא היה לי מקום לשחק איתם כ"כ.

האפרוחים האלו מתו תוך זמן קצר, הם לא נהפכו לתרנגולות.

את הדגים אהבתי, אבל הם משעממים מידיי.

כמובן שהיו לי דגי זהב ודומים להם.

מגיל שש בערך קנו לי תוכים.

היו לי במשך שבע-שמנה שנים תוכים.

הוו כמה אהבתי אותם, הייתי משחררת אותם בחדר, וכל הזמן משדרגת את הכלובים שלהם לגדולים יותר.

וקניתי להם פול משחקים. הראיתי אותם להמון חברות שבאו אליי, ושיחקתי איתם כל הזמן.

אבל כשעברנו לעיר שאני מתגוררת בה, אחרי זמן קצר, התוכי שנשאר מהשניים שהיו, מת. וכבר לא רצינו חדשים.

מאז ועד היום אני נטולת בע"ח.

עד כאן מעשיית בע"ח שהיו ברשותי.

שיהיה לכם ערב נעים ומחוייך, ושבוע טוב. ;)