מההתחלה...

ובכן, גם אותי השפעת תקפה. מסתבר שאין מנוס ממנה אה?

אתמול התחלתי להרגיש את הסימנים הראשוניים של השפעת הארורה, בעקבות כאב גרון קטן ואפצ'ים קטנטנים לפרקים.

לקראת הערב מצב הגרון הלך והדרדר, עד שבאמת לא יכולתי לדבר, והייתי זקוקה לאספקה דחופה של תה בטעם פטל האהוב עליי.

לקחתי כדורים לשפעת.

מיותר לציין שהכדורים לא עזרו. כך שלא יכלתי להירדם כתוצאה ממנה.

נרדמתי בסביבות שלוש בבוקר לערכתי, ואני רגילה להירדם באחד עשרה או שתיים עשרה בלילה.

כמובן שקמתי לאחר זמן קצר, ליתר דיוק, לאחר שלוש שעות שינה. שלמעשה אני רגילה לקום לאחר שמונה שעות שינה.

היום בבוקר המצב היה קסטרופלי.

נתחיל מזה, שכאשר קמתי הלכתי למראה, הסכלתי על עצמי וחשבתי "מזה החיוורון הזה?". הייתי חיוורת בצורה מטורפת, אני בעקרון לבנה אבל עם צבע בפנים, לא סיד, ויש לי סומק טיבעי בלחיים, אתם יודעים. ועכשיו פשוט - סיד עם עיניים נפוחות.

אני מאמינה שאני עדיין חיוורת אגב, אבל אכלתי כבר אז אולי פחות, ושתיתי פול כוסות תה פטל.

יאמי.

לפחות הרגשתי טעם כשאכלתי.

לסקרנים מביניכם, אכלתי ברוקולי עם שועית ירוקה מתובלת בתנור. ותודה לאל הרגשתי טעם. לא כמו אתמול שלקוטג' היה טעם לוואי, ולטחינה היה בקושי טעם.

אני זוכרת שחברה שלי פעם אמרה שהכי מעצבן כשחולים, שאוכלים שוקולד ולא מרגישים את הטעם, פשוט אוכלים אותו כמו מכונה, ולא מתענגים על טעמו.

אני מסכימה איתה, אחד הדברים היותר מבאסים בשפעת.

הגרון שלי עדיין כואב מאוד, לפחות אין צינון ממש, למרות שאני כבר מרגישה את בואו. בנוסף יש לי הרגשה כזאת שהלב סוחב, קשה לי להסביר את זה, אני ממש מרגישה את ליבי פועם ואני לא מרגישה אותו ממש ביום יום, אני חושבת שאני לא ממש מובנת בעניין הזה, אבל לא נורא.

אה כן, עוד פרט לרשימת תלונותיי - עייני צורבות.

עוד מעט יקנו לי שלל ממתקים שתמיד קונים לי כשאני חולה - סוכריות. ואם אני רוצה אז גם עוגת שוקולד קטנה ועוגיות. אני יותר אוהבת סוכריות מאשר עוגת שוקולד ועוגיות,  והסוג האהוב עליי אגב הוא סוכריות בננה עם סוכר.

אם נספר על חוויות משפעות, יש לי קטע כזה, שכשאני מודדת חום במד חום, ואני מרגישה ממש לא טוב, כלומר חמה מאוד, אני מעדיפה לא להסתכל על הטמפרטורה שהמד חום מראה, מפני שאני מפחדת לראות את ה39+.

לכן אני תמיד נותנת למישהו אחר לראות. ולאחר שהוא רואה, אני שואלת אם המספר בסדר, ולפי ההבעה אני רואה אם כדאי לי לשאול, למרות שתמיד לאחר כמה דקות סקרנותי גוברת, ואני שואלת בכל מקרה.

בנוסף לכך, אני מאוד אהבתי ללכת לבית ספר כשאני חולה, כי תמיד כשאני חולה אני מרגישה מעין הסתגרות כזאת. ולמען האמת, זאת הרגשה כייפית, מכיון שברוב רובם הגדול של הימים אני חברותית, שמחה ברמה טיבעית כמובן, ופעילה לא ברמה גבוהה מידיי, אך פעילה. לכן נחמד להיות סגורה לפעמים, ובוודאי כשיש סיבה טובה שכזאת.

מאידך, אני לא אוהבת שבאים לבייתי חברים וחברות כשאני חולה.

כשאני חולה אני אוהבת להיות לבד.

אני זוכרת שהאקס מאוד רצה לבוא אליי כשהייתי חולה בשפעת, לפני כמה חודשים טובים, והעדפתי שלא.

ישנו עוד קטע הזוי, שכאשר אני חולה, אני אוהבת להיות ליד אנשים שמעשנים סיגריות, איכשהו הן גורמות לי להרגיש טוב לאותם רגעים. מוזר אה?

אני הכי שונאת כאבי אוזניים וצינון.

עם חום וכאבי גרון או בטן אני עוד יכולה להסתדר. אבל צינון - לא יכולה לסבול אותו.

וכאבי אוזניים - הם נוראיים עקב טיפות האוזניים, שנותנות הרגשה מוזרה כזאת.

עד כאן פוסט תלונות השפעת.

זאת הייתי אני - ששותה בשלוש שעות תשעה כוסות תה פטל.

שיהיה לכם יום מוצלח ומהנה, נטול שפעות ווירוסים ודברים מטרידים אחרים.

עריכה- 21.11

השפעת הזאת רק הולכת ונעשת יותר ויותר מפלצתית.

בואו נראה אילו תופעות התווספו לנו מאתמול: כמובן שניצון - הדבר שאני הכי לא מסמפטת, סחרחורות (שתיים ביום), כאבים בצוואר - וכאב ראש קטן, צמרמורות בבוקר, ואני מניחה שיש לי גם חום, הבעיה שמודד החום החליט לשבוק חיים דווקא ברגעים אלו.

לפחות ישנתי היום 4 שעות, ולא כמו אתמול שישנתי רק 3. גם זה משהו חחחחח...השפעת המרשעת הזאת אפילו לא נותנת לי לישון כמו שצריך. אני רוצה את 8 שעות השינה שלי כמו תמיד.