מההתחלה...

אני רשמית חולה. אבל זה לא אומר שאני מוותרת על סדר יום רגיל.

מה שכן אני חולה (תרתי משמע חח) על הקול שלי עכשיו. הוא צרוד כזה.

אני גאה בעצמי, אתמול עבדתי מ8 עד 4, ובערב עשיתי בייביסיטר וחזרתי ברבע ל1 הביתה. נרדמתי ב1 וחצי בערך, וקמתי ב7 לעבודה. ישנתי 5 וחצי שעות, והייתי היום מאוד עירנית, עבדתי עד 4. היה נורא כייף, קצת פחות בסוף היום כי הגרון שלי כאב מאוד, אבל בכללי היה סבבה.

האמת אני מתחילה להתרגל לעובדה שאין לי חבר, ואני מרגישה שזה לא חסר לי כמו שחשבתי. העבודה ממש ממלאת לי את היום. אין לי בעיה גם שהוא לא איתי, זה כבר לא כואב כמו לפני שבוע למשל.

אני מרגישה דווקא מרוצה מעצמי, ויותר מהעובדה שלמרות שאני לא ממש מרגישה טוב אני לא מוותרת לעצמי וממשיכה כרגיל.

ביומיים האחרונים נופל לי האסימון, אני לא מבינה בשביל מי בכיתי כ"כ, ובשביל מי כאבתי ורדפתי. לא יודעת, הוא מכוער מבחוץ ומבפנים, פתאום אני קולטת מה באמת מגיע לי. והוא תמיד היה אומר לי את זה, אבל פשוט לא ראיתי.

תמיד הוא לא היה מבין למה אני אוהבת אותו, והוא תמיד היה משווה ביני לבינו ולא מבין למה מישהי כמוני רוצה אותו. ולא סתם אהבתי אותו, אהבתי אותו בטירוף.

אתמול היה לי יום מושלם. כ"כ נהנתי בבייבי סיטר.

חברה שלי רוצה שניצא, אתם לא מבינים כמה בא לי ללכת עם חברה לבית קפה לסלט (חלומי או רוקפור אהההההה! אני רוצה), אני מזה חולמת על זה. או למקס ברנר, או סתם לאנשהו אחר.

אבל ממש קשה לי לבזבז כסף. אמא אמרה לי כמובן שעכשיו אני מממנת את עצמי, ויש לי כבר הוצאות, אני עשיתי חישוב שאני מוציאה 300 בערך כולל פלא, בלי בילויים ובלי בגדים וכאלו.

והכסף שאני מרוויחה תכלס אני עובדת בשבילו קשה. עבודה בגן זאת עבודה פיזית.

160 שקל בזבזתי על בגדים לקייץ, שזה סבבה איכשהו כי אני חייבת להתחדש טיפה.

אבל סתם לסלט לבזבז שעתיים וחצי של עבודה? (כלומר 50 שקל בערך) סתם מבאס.

נהייתי יותר קמצנית ממה שאני, ואני קמצנית.

גם יש לי קטע כזה שאני מרגישה שהשעות שאני בבית הן שעות של הפסד. כאילו אתמול נגיד הייתי 5 שעות בבית מכל היום, שזה 100 שקל הפסד. חחח איזו תפיסה מעוותת.

אני מאוד לא מרוצה מהתזונה שלי בזמן האחרון.

זה מורכב מ- בוקר - סנדביץ עם חביתה, ולאורך כל היום - או 1-2 סנדביצים של הגן כמובן, עם שוקולד או חומוס או גבינה, או לחילופין האוכל של הגן שזה פסטה/אורז/פתיתים וכאלה, עם קצת בשר.

כשאני באה הביתה, אז זה ממתקים או פתי בר, קיצר הכל לחמים וכאלו. דברים לא בריאים.

וקשה לי לשנות את זה, יש בנות שאוכלות תפוח בעבודה, אני יכולה להביא, אבל אני נורא רעבה שם ותפוח זה לא הכי מפתה. לפחות בבית אני צריכה לאכול בריא, אני חולה על יוגורטים ועל בשר שזה אוכל טוב. לא מבינה מאיפה כל החטיפים האלו באו. ולמה הפסקתי עם הבריא?! אני חייבת להתחיל לשמור אחרת באמת אני לא אוהב את הגוף שלי. אני צריכה להישאר רזה, אני ממש מפחדת להפריז עם הג'אנק הזה.

חחחח אתם יודעים שאני הולכת לישון עם השירים ששרים להם בגן? וגם עכשיו הם מתנגנים לי בראש. כמה מוזר זה.