וואו. לא הייתי היום בבית כמעט.
רוב היום הייתי ברכב בנסיעות, או בכל מיני מקומות.
בפעם הראשונה בחיי הלכתי עם עקבים אמיתיים ועדינים, משמע- מפחידים יותר. חחח.
(לא הפלטפורמה שהיינו הולכים בגיל 12, או נעלי עקב עם עקב קטנצ'יק).
התחושה היתה מוזרה.
מצד אחד, הרגשתי ממש גבוהה.
פתאום אני חושבת לעצמי, מה מרגישים הגברים שגובהם שני מטר? זה כ"כ הזוי.
(אני יותר מ1.60, ועם העקבים אני מעריכה קרוב ל- 1.70).
תחושת הגובה הזאת היתה דיי מגניבה, אני חייבת לציין.
דבר נוסף שטוב בעקבים- ירידה במדרגות.
אני לא יודעת למה, אבל כשירדתי במדרגות בבנק, הרגשתי כ"כ בנקאית מוכשרת, עם קארמה טובה שכזאת.
אולי כי כל הבנקאיות שם נראות כאלו כשהן יורדות במדרגות הבנק, עם נעלי העקב העדינות שלהן?
אולי.
בכל אופן, הרגשתי שם כ"כ טוב.
אך, כשיצאתי מהבנק, והייתי צריכה ללכת ברחוב, שהמדרכות שם לא בדיוק שטוחות ומסודרות היטב, ההרגשה הכייפית הלכה ופחתה.
כמובן שממש אהבתי את העובדה שאני גבוהה מהרגיל, אבל כל שניה פחדתי ליפול.
חחחח והדבר הכי נוראי, שהיה שם כביש, שהוא נמצא בתחילת עליה, כלומר כשעוברים אותו, רגל אחת גבוהה מהשניה, אם אתם מצליחים לדמיין, וזה לא היה כייפי במיוחד.
אה ועוד דבר, לדרוך על שטיחים עם נעלי עקב, זה דבר לא כ"כ נעים, בלשון המעטה.
לכן חשבתי לעצמי, למה קניתי נעליים עם עקב דיי צר שכזה.
אבל בתכלס הכל עניין של הרגל, רציתי משהו נשי יותר, אני לא אוהבת מגושם, דברים עדינים יפים יותר, חוץ מזה בשביל ניסיון ראשון היה סבבה, סה"כ לא קרו פדיחות.
לקחתי את הבדיקות היום (את רובם- החסר יהיה מאוחר יותר).
ובקופת חולים, פגשתי מישהי מהכיתה שלי.
פתאום אני שומעת מישהי שקוראת בשמי בהתלהבות, ואז ראיתי אותה, וואי זה נחמד לראות איך אנשים משתנים במראה, היא צבעה את השיער לבהיר יותר, ממש יפה לה.
כמובן שלקחתי אותן לרופא, הוא אמר שהכל תקין, וכנראה שהיה לי וירוס באותו זמן שעשיתי את הבדיקות, (ויש מצב שמזה כמעט התעלפתי). בכל אופן, הוא אומר שהכל נורמלי, אבל הוא רוצה שאני אעשה שוב פעם בדיקות בעוד חודש.
הייתי בהלם. לעבור את הסבל הזה שוב בעוד חודש?!?!?!
אין מצב.
אמרתי לו שכמעט התעלפתי, הוא הצטער כזה עם הראש, ועשה תנועה של "אני מבין".
האמת, הוא רופא ממש טוב, אין הרבה רופאים כמוהו, למרות שיש לו את התואר הנכסף הזה, הוא עדיין מאוד לבבי, מאוד סבלני, הוא מסביר בכייף, רגוע כזה, צוחק, הוא גם מדבר בלחש, ודאגן. אחלה של רופא.
הוא הרופא שלי כבר כמה שנים טובות.
כייף שיש רופא כזה, אני לא כ"כ אוהבת רופאים מתנשאים, ויש גם כאלו, אף על פי, שאני יכולה להבין את ההתנשאות שלהם. אבל בכל זאת, חבל.
הוא אמריקאי, חחח ממש מגניב לשמוע את המבטא שלו.
דבר אחד שקצת מאכזב אותי, כבר יומיים שלמים שלא נגעתי בכלל בפסיכומטרי.
וואי לא טוב לי עם זה. כי האמת כן היה לי זמן בלילה.
אבל הייתי קצת עייפה.
אין, מחר אני חייבת לחזור לזה, פשוט חייבת.
דבר אחרון חביב, עברתי היום קורס קצר בהכרת מכוניות. חחחח.
אני חייבת לדעת עליהם יותר, אומנם יש לי ידע, ואני חושבת שהוא ידע הולם בהתחשב בעובדה שאני בחורה ;) אבל אני רוצה שכל מכונית שידברו איתי עליה, אני אדע בדיוק איך המכונית המסויימת נראת, של איזה תוצרת היא, והאם היא טובה.
בחלקן אני יודעת את הדברים הללו, ובחלקן לא.
והשאיפה היא בכולן. חחח מקווה להצליח.
טוב, כבר שלוש לפנות בוקר.
אני אפרוש לנמנם.
3333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שקט.
