בלוג על החיים וכל השיט הזה.

אתמול הכרתי אדם מדהים והיה לי כל כך כיף אז למה,

 למה שוב נראה לי כאילו זה סרט נע ורץ של מה שכבר קרה?

הלוואי שאני טועה. וגם כל המבחנים האלה! נמאס לי וקשה לי,

אני רוצה שתסתיים כבר כיתה י'ב סופית..... ):

אין לי כוח לזה. באמת שאין.

כל הזעם השקט הזה שאין לו איך לצאת
מעוור מלראות ועוצר מלתת
מה צריך לקרות כדי שנבין
שאי אפשר יותר לשאת
את הבדידות הזו שרואים על הפנים
כתובה בעיניים, כתובה בעור חריצים עמוקים,
קורעת את הנפש חתכים חתכים
בור גדול בבטן שכולנו מכסים.