לבחור שאני יוצאת איתו- חשבתי האם לכתוב לך את זה. אחרי הדייט שלנו אתמול, שבעיני היה לא מוצלח, וגרם לי להרגיש מרוחקת ממך רגשית, היום עברה לי בראש המחשבה לברוח: לצאת לאנשהו לבד, למצוא בחור אחר אחר פוטנציאלי, לפלרטט איתו, לבנות התלהבות חדשה.
אני עושה את זה הרבה פעמים כשדברים עולים על שרטון. בורחת מחשבותיי, מחפשת לפרוץ לי פרצה קטנה ליום שבו אצטרך לממש את בריחתי. עשיתי את זה גם איתך. הרי כשהכרנו, הייתי בקשר עם מישהו אחר, שגם היה רעוע בים הסוער של חסרי התקשורת ואיי ההבנות. ואתה פנית אליי, והצעתי שנהיה ידידים- הופה- נפרצה לה פרצה....
ואז מחשבותיי נדדו אליו, לאותו בחור, ממנו כביכול ברחתי לאפשרויות המחשבתיות איתך.
על כמה שהרגשתי מחוברת אליו, בהמון מובנים, ושהיום אני מבינה שאולי קצת לקחתי את זה כמובן מאליו.
חשבתי לעצמי, מה יקרה, אם בדומה לפעמים קודמות בעברינו המשותף, הוא שוב יתקשר אליי.... פתאום.... בלי שום הודעה מוקדמת.... מגעגועים, חשבתי לעצמי מה הייתי אומרת לו:
"אני עדיין אוהבת אותך, אנחנו עדיין לא יכולים להיות ידידים. עדיין אכפת לי מדי וקשה לי מדי, ואני עדיין רוצה יותר, ולא אוכל להיות ידידה שלך".
ואז אולי הוא ינתק.... כי הוא שוב יבין.
אז לבחור שאני יוצאת איתו- רציתי שתדע, שברחתי היום במחשבות שלי.
אמנם לא אמרתי לך את זה, כי אני לא כ"כ בטוחה, מה התכלית, ואם יש כזו, האם בכלל ישנה לך לדעת. בהיותך אדם "קליל" ו"זורם" ו"לא רגשי", ייתכן ותגיד לי שזה בסדר, ואני לא חייבת לך כלום, ואנחנו עדיין רק יוצאים, ושאם אני רוצה למצוא מישהו אחר- אז שאמצא מישהו אחר, ושאולי יש סיכוי שאתה בעצמך גם תעשה את אותו הדבר, ואם תגיע מישהי, שמרגישה לך מתאימה יותר, שיש לה יותר מכנים משותפים איתך, והיא אולי פחות מסובכת רגשית ממני, אז אולי גם אתה.... תברח... אליה..... כי אנחנו לא חייבים זה לזו כלום.
אני מתגעגעת לאהבה....