ואקום.

אז, לא דיברתי עדיין עם עידן.

בטפשותי שכחתי את המחברת אבל גם שחכתי ששחכתי את המחברת אז הייתי בשיעור למרות הכל.

ובגלל ששכחתי את המחברת לא יכולתי לדבר איתו. אני מקווה שעוד בנות לא דיברו איתו עדיין, אחרת יהיה רע.

    *****

יהיה כל כך מוזר לחזור לבצפר.

הייתי בערך [אם מעגלים פינות] 5 חודשים חופש. זה חופש גדול, גדול מאוד, גדול מידי אולי.

אבל בכל זאת יהיה עצוב ושמח לחזור.

זה בהחלט הרגשה מוזרה שעוד לא פיענחתי.

   ****

אני רוצה לכתוב אבל לא יודעת מה.

אני רוצה חיים.

אני רוצה לנשום את האוויר הקר שיש בחוץ. אבל לנשום אותו עם עוד אנשים. לא לבד.

אני רוצה שיכירו אותי, שיתקשרו לשאול מה שלומי, או שלפחות יחשבו עליי [אולי זה קורה, אבל אין לדעת]

אני מרגישה שלא רואים אותי. [אולי בגלל זה זה פוסט בלתי נראה?!]

אנ לא אוהבת אות זה, לא ממש.

אני יודעת שמכירים אותי.

אבל אני רוצה שיכירו אותי בגלל משהו אחר. לא בגלל מה שמכירים אותי עכשיו. ואני רוצה שיכירו אותי יותר טוב.

אני יודעת שאוהבים אותי.

ואני ממש לא רוצה לגרום לכם טרחה.

אני פשוט. אני פשוט לא יודעת.

זהו, בדיוק. אני פשוט לא יודעת כבר כלום.

הכל הסתבך וממשיך להסתבך. ואני לא מנסה לפתור את זה.

אולי כי אני לא יודעת איך.

בדיוק, אני לא יודעת איך.

נעה.

שתמצא איך.