ואקום.

אז ככה..

היום האמיתי האחרון של החופש..

יום ראשון כיתה ט'.

פחד? לא, מין הרגשה מוזרה.

אני גדולה.

פתאום הבנתי.

אני בהחלט מוכנה.

[מוכנה ומזומנה, כמו שאמרתי לכל מי ששאל אותי אם אני מוכנה לבצפר].

הכל מאורגן.

החיים שלי מאורגנים.

למרות שיכולות לקרות הפתעות..

אבל אני אשתדל לדבוק בתוכניות שלי.

*****

אתמול הייתי בתל אביב..

בנמל. פאן.

קניתי תיק מושלם בכל הבחינות [חוץ מזה שהוא קטן, לא היה לי מספיק כסף לקנות את הבינוני..ח]

וגופיה יפה יפה יפה..

[לתאר לכם?]

היא בצבע תכלת בהיר בהיר בהיר ויש עליה הדפס של קלטות.

[סתם רציתי להשוויץ.ח]

נעה.שקיבלה הנחה.

רררררר

כל יום אני אומרת לעצמי היום אני אתקשר לצליל.

אבל משום מה איך שמגיע הערב אני איך שהוא מתחמקת מזה.

אבל זהו.

אני הולכת להשתלט על עצמי, מחר אני מתקשרת אליה.

בכל זאת, היא חברה ממש טובה שלי.

בכלל, השנה אני הולכת לביות חברותית מתמיד.

אני וגיל כבר דיברנו על זה.

למרות שאנחנו אני וגיל המגניבים נדפקנו בכיתה הכי חננה בשכבה אנחנו נלך ביחד ונכיר אנשים חדשים ומגניבים.

[היי, גיל הבטיח לי.]

כל החופש הזה היה לגמרי מוזר, הוא עבר לי מהר אבל לא ראיתי אף אחד..

אני חובשת שהייתי צריה שקט לחשוב על כמה דברים.

לחשוב עליו.

לחשוב איך אני מסדרת ת'חיים המוזרים ביותר שלי.

***

קניתי מחברות.

ודווקא השנה הן באיכות די טובה.

אמא, התעלת על עצמך.

אוהבת אותך.

***

אני מוכנה.

נעה.

דרושה, תמונה של שמלה.
פתוחה להצעות.

אוווחחח, השמלה שלי יצאה כל כך יפה.

היו מלא מלא מלא טעויות בדרך.

בהתחלה היא לא נכנסה עליי..[ואני רחוקה מלהיות גדולת מימדים]

אחר כך פתחנו פתח לרוכסן ואז היא נכנסה בקושי..

אז הבנו,

[אני מדברת ברבים בגלל שאמא עשתה כמעט הכל.. אני עשיתי את הגזרה ותפרתי צד אחד, ונראה לי שזה הצד שפרמנו.]

שצריך להגדיל את השמלה..

אז זה היה מסע.

זה באמת שמלה פשוטה ואמא תפרה כל כך הרבה שמלות בחיים שלה

אבל זה לקח פשוט מלא זמן...

אני חושדת שיש עליה קללה.

אבל היא פשוט יפה..

ברגע שיהיו לי תמונות, אני אשים..ייאאא

******

אני שוקלת אם ללכת איתה ליום הראשון או אחד הימים הראשונים לבצפר..

דעות?

נעה. מאושרתת.