לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"האור בקצה המנהרה יכול להיות הרכבת שתדרוס אותך"

כינוי: 

בן: 33

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2007

ימים ראשונים


אני יודע שהבטחתי לספר על איך שהיה בלונה פארק ועל כל השבוע האחרון של החופש אבל לא היה לי זמן בגלל העומס שהיה וישנו עדיין.

 

ביום הראשון הכרתי את המחנכת שלי, בשב"ז שמה. (בת שבע בן זאב).

אני לא כל כך מחבב אותה אבל עם זאת, לא כל כך מתעב אותה. כנראה שזה עניין של זמן עד שנכיר לעומק ונפתח קשר רציני ועמוק הרבה יותר.

היא מניאקית ברמות שקשה לתאר, ביום שני איחרתי לשיעור היסטוריה כי חשבתי שהשיעור בשלוחה, כשהגעתי היא הכניסה אותי אבל אז היא התחילה לקרוא שמות:

...

"קובי"

"פה."

"איחור!" *מסמנת ביומן כמו מטורפת כדי שכולם ייראו את הסימון הענק*

לא מספיק זה, היא גם מפגרת, מזה מפגרת? מספר האותיות בשם שלה גדול יותר ממספר התאים האפורים שלה!

רק היום היא צרחה לנו בזמן שדיברנו:

"אני מבקשת שקט! ואני מבקשת בלשון בקשה!" וואלה?! הייתי בטוח שזה בלשון תודה או סליחה. S:

או שהיא החליטה לצאת בהצהרה:

"אני מנקה!" אוהבים אותך, בשב"ז. אנחנו פה כדי לתמוך בך לאורך כל הדרך, בהצלחה!

היום היא חילקה לנו דפים שחשבתי שכבר נפטרתי מהם לתמיד: דפי ציפיות מעצמי, מהתלמידים ומבית הספר... -__- מה עשיתי לעולם שהוא מתאכזר אליי ככה ושולח אליי את הדפים האלה כל שנה מחדש?!?!

 

המורה שלנו לאנגלית, יולנדה, או כמו שאני קורא לה, מיסיס ציצים-נופלים-גם-כשהם-עם-חזייה, לא מדברת איתנו אנגלית, עברית, רוסית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, בולגרית, אמהרית, סינית, יפנית, יידיש, לטינית, הודית, אינדונזית, ערבית, מקסיקנית, ברזילאית, איטלקית, יוונית, טורקית, מרוקאית, כורדית, אוסטרלית, אנטארקטית, חייזרית, מירס, גלי רדיו, שפת סימנים, שפת גוף, היא מדברת איתנו ב... עוד לא גיבשתי דעה לגבי זה... הממ... מעניין...

ואם כבר מורה לאנגלית, ואם כבר שיעור אנגלית אז גיליתי מידע חשוב שהגדיל את הידע העצום שלי עוד קצת: הילדה שאביה החליט לקרוא לה "אכזבה", התאבדה!! O: למה אף אחד לא טרח לומר לי את זה לפני?!?! |:<

 

ואם כבר אכזבה, אז מה עם המורה למתמטיקה? הוא הייצור הכי מוזר שקיים. לדעתי, הוא חושב על התאבדות. הוא נראה כמו אחד שלא הצליח למצוא את הייעוד שלו בחיים אז הוא החליט לבוא ללמד בשלוחה מחוסר רצון, רק בשביל המשכורת הזולה מאוד שלו. כמה שהוא נראה מפחיד, הדיבור שלו יותר מפחיד. הוא נשמע כמו עולה חדש שהגיע לרוסיה ואז הגיע לארץ כעולה חדש כפול! כל הכיתה נקרעה כשהוא התחיל לדבר, כולם פחדו שהוא יקלוט אותם אז סובבנו ראשים כל פעם וזוהר המטומטם החליט שנתיישב בשורה הראשונה, מול המורה.

בסך הכל הוא מורה די נחמד. ככה הוא התחיל את השיעור:

"אני שם שלי אלכסנדר שפירא ואני רוצה להגיד מי שלא מכין שיעורים פעם אחד זה אפס וזה אומר פחות ציון אחד בתעודה מי שמאחר אני לא מקבל אותו לשיעור אני אין כוח למאחרים..."

תגידו שהוא לא נושי. (:

לא סימנתי נקודות ופסיקים כי אני לא ממש מזהה איפה הם... *אהמ*

 

והיום הכרתי מורה שכולם אוהבים ואומרים עליו רק דברים טובים ופיותיהם מפיקים מרגליות כל פעם שהם אומרים את שמו, שי מורג. |:

אני לא מבין מה נורא בו כל כך, אחרי כל סיפורי האימה ועלילות הדם שסיפרו לי עליו, הוא לא כל כך נורא. אני יודע, זה היה השיעור הראשון והוא רק ניסה להראות חכם אז הוא לקח אותנו לכיתה לשיחה, בסדר. לא קרה לכם אף פעם שניסיתם להפגין את הידע שלכם בפני אחרים? אז הוא טיפה טמבל (תרתי משמע [שזה?...]), אף אחד לא מושלם. אבל מה שבטוח ובלי ציניות, הוא יודע להרגיע. אני חייב להודות שאחרי כל מה שאמרו לי עליו, השיחה הזאת שינתה לי לגמרי את כל דרך החשיבה שלי כלפיו. אני חושב שנסתדר. טוב, כך לפחות חשבתי עד שצופיפניקים שמיניסטים שלמדו איתו סיפרו לי שגם איתם הוא ניהל את השיחה הזאת והוא עדיין אותו דבר...

בשורה התחתונה: מחר יש לנו שיעור איתו - אני מפחד. ):

 

המורה שלי להנדסת תוכנה, דווקא חמודה. פרט לעובדה שהיא לא יודעת עברית ואנגלית. עזבו את זה שעברית זאת השפה היחידה שנוכל לתקשר בה, כל תוכנת ההפעלה במחשבים הם באנגלית!!! מה היא מצפה שנעשה?! ניכנס לה למוח ונראה למה היא התכוונה?!?! לכי לאולפן!

 

אם יש משהו שהשתנה אצלי השנה זה שסוף סוף אני יוצא יותר ויותר מכירות הכיתה בהפסקות, אבל עם כל דבר טוב חייב להגיע משהו רע, נכון? ופה זה החום. זה באילו הדלת זה קיר מפריד שמונע מהחום להיכנס לכיתה ומהקור לצאת ממנה. ממש פטנט חדש של "ניקול" - דלת הפלא!! D:

כל כך חם שם שכל קרום החשק נמס. אני יוצא מהכיתה בריצה, מאושר וחוזר לשם בהליכה איטית עם רצון עז להתאבד. בנוסף לחום קיימת הצפיפות! איך הם מצפים, לעזאזל, מ400 אנשים ואף יותר להיכנס במסדרון יותר צר מהמסדרון שהיה לנו בחטיבה? איך?! הצפיפות, החום, הצעקות והדחיפות. איך אפשר לסבול את כל זה, ותרשו לי לצטט את קדוש: ג'יזס קרייסט!!!

 

אם יש משהו שהתרשמתי ממנו הם השירותים. כן, גם לי זה נשמע מוזר אבל... זה נכון. השירותים מאוד גדולים ושלא נדבר על מאוד נקיים... O__O

יותר מדי נקיים... משהו בטוח קרה לצמח, יהושוע צמח!!! D:

 

טוב, אאתמול לא הלך לי משהו אבל היום הלך לי די טוב אז אני די מרוצה ומקווה שזה רק ישתפר.

 

ניפגש בשמחות (ולא רק),

קובי GuM6iT ארני

נכתב על ידי , 4/9/2007 22:24  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGaM6iT אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על GaM6iT ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)