היפה והאמיצה

כל התכנונים יצאו לפועל הכל הפך לבן וטוב. בלילה שלפני לא נרדמתי. עד עשר גזרתי לבבות וציטטתי שירה של זך וזלדה ורחל וויזלטיר ויונה וולך ויאיר הורביץ והדבקתי לאורך המסדרון. עטפתי את המתנות, קשרתי את הבלון, תליתי את התמונה. בדממה של ארבע בבוקר שמעתי את המכונית נכנסת לחניה, פתחתי את החלון וקראתי לו מלמעלה הוא הביט וחייך. פתחתי לו בחיוך וחיבקתי אותו חזק. בהתחלה הוא לא שם לב לדבר. אחר כך הוא הבחין במתנות שחיכו לו בערימה על הכר. שמתי אותן שם כי פעם הוא סידר את הבית ושם על המיטה כל מיני דברים ועל הכרית שלו הניח קופסת לב שהיו בה כל מיני דברים, ואחר כך כשהוא סידר מחדש את הדברים הוא שמח כל כך שחיכתה לו קופסת לב על הכרית והתאכזב לגלות שזו לא מתנה (אלא יותר סממן לאלצהיימר מוקדם).  כשחזר עם הכלבים ראה את הבלון, כשיצא מהאמבטיה אחרי שצחצח שיניים שם לב לשירים הלבביים, אחרי שפתח את המתנות והתלהב הפניתי את פניו לתמונה. הוא שמח מאוד. אחר כך פינה את העטיפות והמתנות וקיבל אותי בכותונת הלבנה.

בבוקר, שהקדים להגיע, שעתיים וחצי אחר כך, נסעתי לעבודה. אני לא יודעת איך חלף היום. באמצע הגיעה סלסלה גדולה מלאה פרחים מאמא שלי ובעלה וקצת אחר כך הגיע זר ורדים ענקי בכל מיני צבעים מרונן. גם הוא הגיע בשלב מסוים והביא עמו מקרונים מאידלסון ונשיקה. בארבע וחצי הגיעה מורן ואני יצאתי הביתה. הדרך עברה מאליה, אינני זוכרת אותה כלל. רונן ארז כמה דברים ונסענו למגדלי תל אביב. רונן קנה לי פסל יפיפה של אישה עם תיק אדום וכלב, בלילה הנחתי אותו על המדף והבטתי בהתפעלות. הוא החליף את החולצות למידה קטנה יותר והוספנו גם חגורה נסענו ללחם ארז וקנינו לחם שיפון זיתים ואמנטל, עברנו את מעבר החציה וקנינו גבינות נהדרות כמו פרמייר וגאודה עזים מיושנת ובושה מעולה ועוד ועוד שלא יחסר. רונן לקח מהבית קברנה סובניון של גמלא ואת השוקולדים של לאונידס והמקרונים וישבנו באמפי בגן הפסגה, היכן שהאורחים ישבו לפני שנה. הוצאנו את הצלחות והגבינות והיין והלחם ופצחנו בפיקניק כשסביבנו צבעי טרום שקיעה יפיפיים, והעיר נפרשת  והים תכול וחי. על הבמה הוצבה חופה והבנו שגם השנה בתאריך הזה, במקום הזה, זוג ייקשר לנצח. הכל היה טעים במיוחד, והיין מושלם, ודפדפנו באלבום החתונה, ושחזרנו את התהלוכה, ושמענו את שיר החופה והתרגשנו מאוד מאוד והתנשקנו ושמחנו ונזכרנו ואהבנו בלב. פיצי בעטה בעדינות כשאכלתי שוקולד, הצטלמנו שנינו והבטן הגדולה ואז התחילה החופה.  מרגש ונוגע.

נסענו הביתה ונחנו קצת וצפינו בסרט של החופה ושכבנו והתלבשנו ויצאנו לבבט, נפגשנו עם מומו החתולה שחזרה מאימון, שתינו שוקו וחלקנו ופל בלגי עם ריבת חלב וקרם קפה, היה מתוק וקצר ונעים איתן. כשנרדמתי בחצות לא חשבתי על כלום, רק הרגשתי.