בחושך מואר של סרטים
החולצה מגרדת בחדר.
הייתי רוצה להסיר את הבד ואת כל המחשבות
ולהרדם כשהשמיכה מתפתלת בקימורי גבי.
פי יבש וגם חיי מזדחלים,
ונדודי השינה מכבידים על העיניים.
הם מטלטלים אותי מצד לצד במיטה הקשהקופצים כמו ילדים על טרמפולינה שבראש מתולתל.
אבל אני לא מוותרת ופוערת ריסים
שמא אישוניי ימצאו אישונים אחרים
אך הכל קלישאות של נערה מתבגרת.
לפני הצלילה אני עוד מעלה בזכרוני רגע
על נעיצת עיניים בנפשו של אדם שטבע.
הוא השפיל את עיניו ואני צפתי אל המודע
עטורת מנגנוני הגנה וסנפירים
בתחושת נצחון.
רק אל תגיד לי שזה מקסים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
