זה אותו סיוט רק שעכשיו אתה ער...

אתמול ישנתי אצל מאיה צלאל ודיברתי איתו והוא עזר לי בכמה דברים ואני לו!!
והיה פ'סדר....

והיום בבוקר שיגענו את טאי והיה כיף!!
הוא היה כזה ישנון כזה והוא נשמע כאילו הוא ישן וממדבר איתנו!!

לא חשוב.....

לפני כמה דקות דיברנו [אני וטאי] ואמרנו שבלי החופש היה יותר טוב... הרבה יותר טוב..

כי כאילו אני לא הייתי עצובה ככה הייתי נפגשת יותר עם ילדים מדברת איתם יותר וישש עוד מלא סיבות!!

אתם בטח שואלים את עצמכם למה אני כל הזמן מדברת על טאי אז ככה:

אז אני וטאי רבנו כמו שכולם יודעים...

כאילו אני פגעתי בו והו לא סלח לי ובצדק כי רק עכשיו אני הבנתי את המשפט הזה: "אתה אף פעם לא מבין עד כמה בן אדם חשוב לך, עד שאתה מאבד אותו" והבנתי שטאי מאוד מאוד מאוד חשוב לי בתור ידיד!
וכולם אמרו לי לחקות אז בהתחלה קירצצתי לו שיסלח לי וזה לא עבד אז חיכיתי והוא סלח לי בסופו של דבר; ואני כל כך מאושרת כי הוא אמר לי משו ששימח אותי ועודד אותי כי הייתי עצובה,ומצד שני אני עצובה בגלל שאני אוהבת מישהו וזה בילתי אפשרי!!!  

3>> לותה אני מת'געגעת אלייך מאוד מאוד!!!

וטאי בהצלחה מחר באימון...