" זו טבעת מחויבות " הוא אמר כשראה שאני לא מבינה
" אני... אני יודעת " אמרתי והוצאתי אותה
" אני יודע שזה אולי מוקדם מדי... אבל אני אוהב אותך, ג'סי... ואני רוצה להיות איתך תמיד " הוא חייך אליי את החיוך הקטן שלו והרגשתי איך אני נמסה.
" מייקל, זה... " חיפשתי את המילים להגיד,
אבל לא מצאתי.
" מה, זה לא מוצא חן בעינייך ? " הוא שאל עם מבט עצוב בעיניו
" זה כן ! אני אוהבת את זה "
" אז מה הבעיה? "
" לא... לא ציפיתי למשהו כזה , אבל לא משנה. אני אוהבת את זה " חיבקתי אותו
" אני אוהבת אותך "
" גם אני אותך " הוא אמר לי בחזרה וחיבק אותי אליו חזק
ענדתי את הטבעת על האצבע הרביעית והחזקתי את כף היד באוויר מול הפנים שלי
" היא מהממת " אמרתי
" תודה "
" אין בעד מה " מייקל הביא לי נשיקה רכה על הלחי
" מה את קנית לי ? " הוא שאל בהתלהבות אחרי כמה רגעים
" אהה אממ... " נחרדתי.
לא יכולתי להביא לו סתם חולצה אחרי המתנה שהוא קנה לי
" אממ..? " הוא חיכה להמשך
" אני אביא לך אותה מחר "
" למה מחר? "
" כי היא כלום ליד מה שאתה קנית לי "
" לא נכון, את בטח סתם אומרת " הוא גיחך
" לא, אני לא " חייכתי אליו בבושה " אני אחליף אותה ואביא לך מחר "
" אבל המתנה עצמה לא חשובה, הכוונה החשובה " הוא ניסה לשכנע אותי עם מבטים מתוקים
" אני יודעת... אבל בכל זאת, אני רוצה לקנות לך משהו אחר "
" ג'סי " הוא אמר אחרי כמה שניות והביט עמוק אל תוך עיניי
" מה? " שאלתי במבוכה
" אני לא אשנא את זה, באמת " הוא חייך חיוך קטן
" אוי, נו... טוב " גלגלתי עיניים בצחוק
פישקתי את הרגליים והתכופפתי למטה
פשפשתי עם ידי מתחת למיטה ובסוף שלפתי החוצה את שקית נייר שחורה
" קח " הושטתי למייקל את השקית
הוא דחף את ידו למעמקי השקית והוציא ממנה את החולצה
" חולצה זה תמיד טוב ! " הוא אמר ופרש אותה
" רואה, אמרתי לך שהיא לא יפה "
" היא כן יפה ! " הוא נתן לי נשיקה קטנה על השפתיים והביט בה שוב באדישות
" אתה משקר " עשיתי בצחוק פרצוף עצוב
" לא, באמת שלא... היא נחמדה " הוא אמר ודחף את החולצה לתוך השקית
" תודה "
" אין בעד מה " אמרתי בעצב
" ג'סי ! "
" מה? "
" אל תתבאסי, אני לא התבאסתי, אז גם את לא צריכה. זאת רק מתנה, מספיק לי שתגידי לי שאת אוהבת אותי וזהו "
" אתה לא התבאסת? למה שתתבאס? " שאלתי
" לא... לא משנה. אני אוהב את החולצה, היא נחמדה " הוא ניסה להראות משכנע
" טוב ... " אמרתי בעצב והשפלתי את מבטי לרצפה
" מה קרה? " הוא שאל והחזיק את ידי
" ידעתי שלא הייתי צריכה לקנות לך את המתנה המטופשת הזאת " אמרתי וקמתי
" די, נו... לא נורא. פעם הבאה "
" אני אפצה אותך " התיישבתי לידו בחזרה
" את לא צריכה "
" אני רוצה. פשוט... לא ידעתי מה לבחור, וחשבתי מלא זמן וניקול ואשלי אמרו לי דברים שונים ו-" התעקשתי
" טוב, בסדר... " הוא חייך ונישק אותי
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
" תגיד... " ניקול נגסה בחטיף שוקולד " מה אתה חושב על האשלי הזאת? "
" אשלי של ג'סי ? " תום שאל ולקח לעצמו גם חטיף
" כן... היא "
" מה קרה לך איתה? " הוא שאל בעניין
" כלום... היא סתם מעצבנת אותי. מה אתה חושב עליה? "
" היא נראית לי ילדה סבבה כזאת... לא יודע, לא ממש יצא לי לדבר איתה "
" אני לא סובלת אותה " ניקול אמרה בטון עצבני
" למה? "
" לא יודעת... היא פשוט... היא נראית לי ילדותית כזאתי "
" מה זאת אומרת? " תום שאל וזרק את עטיפת החטיף לפחון שהיה על הרצפה
" היא חושבת שכולם אוהבים אותה, שהיא שייכת לכל מקום. היא קצת נדחפת... לא יודעת. לא אוהבת אותה "
" היא לא נדחפת... היא חברה של ג'סי. אנחנו צריכים לקבל אותה, וגם את " הוא דיבר בהגיון
" למה אני? " ניקול שאלה, כאילו קיבלה עונש לא מוצדק
" כי את החברה הכי טובה של ג'סי מפה, ואשלי החברה הכי טובה של ג'סי מניו-יורק , והיא בטח לא תבחר בין שתיכן "
" כן... אתה צודק " היא נשכבה אחורה ואמרה בביאוס
" היא פשוט... " ניקול חיפשה מה להגיד
" פשוט מה ? " תום שאל ונשכב לצידה
" נראה לי שהיא תסבך הכל "
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
" אההה, אתה עדיין פה " טס אמרה בציניות כשנכנסה לחדר
" כן, חי ונושם " מייקל התרווח על כיסא המחשב
" אני מפריעה לכם במשהו? " טס שאלה לפני שסיימה לחלוץ את נעליה
" לא... אני הולך " מייקל אמר וקם מן הכסא
" למה? " שאלתי
" כי מאוחר כבר... ואמא ביקשה שאני לא אחזור מאוחר "
" ילד של אמא " טס צחקה עליו
" לא מצחיק " הוא ענה לה חזרה בצחוק ומשך אותי אליו
" ביי " הוא אמר לה כשיצאנו מהחדר
ירדנו במדרגות בשקט
פתחתי לו את הדלת ורוח מקפיאה נשבה פנימה במהרה
" וואו , איזה קור " אמרתי וחיבקתי את ידי
" כן... " מייקל אמר ועיקם את פרצופו
" היה לי כיף היום " אמרתי ושמתי את ידיו סביב עורפו
" גם לי " הוא אמר והסתכל עליי
נפרדנו בעוד נשיקה נעימה.
עליתי לחדר, טס כבר הייתה במיטה, קבורה מתחת לשמיכות הפוך.
" איזה קור " היא אמרה ושיניה נקשו
" כן... אני מפחדת להוריד את הסווטצ'ר " אמרתי ושתינו צחקנו
אחרי שסיימתי להתארגן לשינה נכנסתי גם אני מתחת לשמיכות הפוך.
כיביתי את האור הקטן שדלק ליד הצד שלי במיטה ופיהקתי פיהוק ארוך
" תגידי " טס אמרה
" כן? " שאלתי וסובבתי את ראשי אליה
" אם מישהי חושבת על מישהו כל הזמן, ומפנטזת עליו... ומחכה שהוא יתקשר כל היום ומתרגשת כל פעם שהיא רואה אותו... זה סימן שהיא אוהבת אותו? "
" יכול להיות.... " אמרתי " ... למה ? "
" סתם " היא ענתה בקצרה
" ככה את מרגישה כלפי בן, נכון? " חייכתי לעצמי
" זה עד כדי כך שקוף? " היא שאלה בבהלה
" לא.... אבל אני פשוט יודעת "
" אז אני... אוהבת אותו? " היא נשמעה מופתעת
" כנראה שכן " נשמעתי שמחה
" מה את שמחה? " היא שאלה וצחקה
" כי אתם ממש חמודים ביחד ! "
" זה בטח לא הדדי " טס אמרה בפסימיות האופיינית לה
" ברור שזה הדדי " התעלמתי מתשובתה
" מאיפה את יודעת? "
" כי רואים את זה... ברור שאת לא, אבל מהצד זה הכי ברור בעולם. אצלך פחות, אבל אצלו רואים "
" אל תפתחי אצלי ציפיות ... " היא אמרה בנימה מאשימה
" למה? "
" כי אני בסוף אתאכזב. אני פשוט יודעת, אל תנסי לשכנע אותי שלא "
" אני לא מנסה... אבל את לא תתאכזבי. את חיה חיים אחרים עכשיו, הכל שונה. אני מבטיחה לך שלא תתאכזבי "
היא שתקה
" אני מקווה " היא אמרה אחרי כמה רגעים
" אל תדאגי " אמרתי ופיהקתי עוד פיהוק ארוך
" עוד כמה זמן קמים? " היא שאלה
" אין בית ספר... מחר יום שבת "
" אה נכון ! " היא נשמעה מעודדת " איזה כיף "
" כן... " עצמתי את עייני " לילה טוב "
" לילה טוב "
-
התעוררתי בבהלה כשהפלאפון רטט על השולחן בחוזקה
קמתי במהירות מהמיטה .
התקבלה הודעה חדשה היה רשום על צג הפלאפון של טס.
לחצתי על כפתור הסגירה .
טס לא התעוררה.
מבעד לחריצי התריסים ראיתי אור יום
בעיניים חצי עצומות הבטתי על השעון שהיה תלוי על הקיר
13:48 השעון הראה.
הרגשתי כאילו ישנתי בקושי שלוש שעות.
אזרתי את הכוחות המעטים שהיו בי והערתי את טס.
היא התעוררה באיטיות, מקטרת על השעה .
" יש לך הודעה " אמרתי והרמתי את הפלאפון שלה
" תביאי " היא אמרה והושיטה לעברי את ידה
" קחי " אמרתי וזרקתי את הפלאפון על המיטה
היא תפסה אותו ופתחה את ההודעה
" בן רוצה שאני אבוא לישון אצלו היום " היא אמרה וחיוך בוקר ראשון נפרש על פניה
" את הולכת ! " אמרתי
" כן? " היא שאלה בהיסוס
" ברור ! " אמרתי וכבר ניגשתי לארון לבחור לה בגדים
" תלבשי את זה " משכתי החוצה סווטצ'ר שחור " ואת זה מתחת "
" ג'סי... " היא עצרה אותי וצחקה " לא צריך להתלהב "
" כן צריך " אמרתי , במבוכה
" יש זמן, אני הולכת אליו בערב... נתרגש אחרי זה "
היא זרקה את הבגדים שהיו בידי על המיטה וירדה למטה
ירדתי אחריה.
ארוחת צהריים גדולה חיכתה לנו על השולחן.
התיישבנו כולם מסביב לשולחן המלבני.
אבא פתח את הארוחה עם אחד מנושאי השיחה הקבועים שלנו.
השיחה התפתחה וגלשה לעוד ועוד נושאים.
טס ישבה מולי ועיניה נמוגות.
ידעתי, שהיא מתחילה להתרגל למשפחה שלנו.
ללהיות חלק ממשפחה.
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
" היי ! " אשלי פתחה לג'סי את הדלת וחיבקה אותו בהתרגשות
" היי ... " ג'סי נכנסה מהר פנימה " מה נשמע? "
" הכל טוב... קר לך? רוצה שאני אביא לך משהו? "
" לא,לא... " ג'סי נרתעה " זה בסדר, רק בואי נעלה לחדר שלך , אנחנו חייבות לדבר ! "
" אה, אוקיי... בואי " אשלי משכה את ג'סי ורצה איתה במדרגות
" מה קרה? " היא שאלה ונעלה אחריה את הדלת
" תראי ! " ג'סי הושיטה את כף ידה קדימה והראתה לאשלי את הטבעת
" מה?? " אשלי בחנה את כף היד ולא הבינה
" הטבעת ! זאת טבעת מחוייבות ! "
" זה ממייקל? " אשלי הופתעה ומשכה את כף ידה של ג'סי קרוב יותר אליה
" כן ... מה אני עושה אשלי, מה אני אעשה? " ג'סי התחילה להתרוצץ בחדר
אשלי ניסתה להרגיעה אותה
" מה הבעיה? "
" את יודעת מה הטבעת הזאת מסמלת?? "
" כ...כן... אני חושבת " אשלי גלגלה את עיניה " טוב, אני לא ממש יודעת " היא התיישבה על המיטה וחיכתה להסבר של ג'סי
" כמישהו מביא לך טבעת מחוייבות, זה אומר שהוא רוצה להתחייב לך לכל חייו. והוא מצפה שגם את תתחייבי לו "
אשלי פערה עיניים
" איזה חמוד הוא ! " היא קפצה בהתרגשות
" כן... " ג'סי חייכה חיוך מאוהב
" אבל זאת לא הנקודה " היא חזרה לעצמה
" למה, מה? את לא רוצה להתחייב לו ? "
" ברור שכן ! אבל... הטבעת הזו זאת המתנה הכי גדולה שמישהו יכול להביא למישהי. ואני קניתי לו חולצה. סתם חולצה "
" מזה את לחוצה?!? " אשלי שאלה בזלזול
" כ... כן "
" אל תהיי "
" למה לא? " ג'סי שאלה בתמימות והתיישבה על הכורסא בפינת חדרה של אשלי
" כי אני חושבת שעצם העובדה שהתחייבת לו זאת המתנה הכי גדולה שיכולת לתת לו "
" טוב... כשאת אומרת את זה ככה ? זה באמת נשמע פחות נורא "
" זה באמת לא נורא " אשלי אמרה בנימה מנחמת
" אבל... " ג'סי השפילה את ראשה ופזלה הצידה
" אבל מה? "
" היית צריכה לראות את הפרצוף שלו. הוא ציפה למשהו אחר, והתאכזב "
" הוא אמר לך שהוא התאכזב ? " אשלי שאלה
" לא... אבל אני יודעת שכן "
" ומה אמרת לו? "
" שאני אפצה אותו... ושחשבתי הרבה זמן מה לקנות לו ולא מצאתי " ג'סי אמרה עם מבט מבוייש
" שיקרת לו "
" זאת שאלה? " היא שאלה
" לא. אני אומרת לך ששיקרת לו... את צריכה לספר לו את האמת "
" למה? "
" כי קשר מבוסס על אמון וכנות. ואני חושבת שלהגיד לו את האמת זה הדבר הנכון לעשות "
" כן? " עיקמתי את פרצופי
" כן. אני הייתי מעדיפה לדעת את האמת "
" טוב... אז אני אפגש איתו היום " אמרתי וחיבקתי את אשלי
" בעצם... תבואו אליי כולם, עדיף להיות בבית מאשר בחוץ "
" נשמע טוב "
" יופי, אז קבענו "
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
כשחזרתי הביתה מאשלי טס כבר הייתה בדרכה החוצה
" איך את הולכת? " שאלתי אותה
" ברגל... הוא לא גר רחוק " היא אמרה וזרקה על כתפיה תיק גב קטן
" אבל קפוא בחוץ ! "
" לא נורא... אני לבושה טוב "
" טוב... אולי תזמיני אותו לפה? כולם באים... "
" לא... אני אלך אליו " היא חייכה חיוך מתנצל ונפרדה ממני לשלום.
סגרתי אחריה את הדלת והלכתי במהירות למטבח.
התחלתי לחפש במעמקי המזווה חטיפים ושתייה לקירור.
אחרי שמצאתי ועשיתי בלאגן רב, הנחתי הכל על השולחן.
אשלי באה אחרי כמה דקות, מקולחת ומאורגנת ועזרה לי לסדר מה שצריך.
" הבאתי איזשהו סרט... " היא אמרה והושיטה לי את קופסת ה-DVD
" אהה, ראיתי אותו... זה סרט נחמד " אמרתי והוצאתי קעריות מהארון התחתון
" ג'סי... " היא לקחה ממני את הכלים " לכי להתקלח, אני אסדר פה מה שצריך " אשלי התעקשה
" טוב... עוד מעט אני יורדת "
עליתי למעלה במהירות ונכנסתי לחדר האמבטיה.
חיכיתי כמה דקות עד שיתחממו המים ונכנסתי מתחת לזרם המים החמים.
אחרי כמה דקות יצאתי, ולבשתי חליפת בית אפורה
כשירדתי למטה אשלי, ניקול ותום כבר ישבו על הספה וצפו באחת מתוכניות הבידור ששודרו באותו יום.
" היי " אמרתי והתיישבתי איתם.
מיד הרגשתי במתח באוויר
חצי שעה אחרי מייקל הגיעה, מתנשף.
" מה קרה ? " שאלתי והכנסתי אותו הביתה מהר
" באתי ברגל... וקפוא בחוץ " הוא אמר והוציא בעדינות את הידיים מכיסיו
" אוי, תעבירו... זה סתם מטומטם " ניקול אמרה וחיפשה את שלט הטלוויזיה
" לא, למה... זה נחמד, תשאירו " אשלי התנגדה לה
" לא... זה לא מצחיק וזה וולגרי ורדוד "
" כל הדברים בטלוויזיה הם וולגרים ורדודים " אשלי אמרה בזלזול והמשיכה להסתכל על המסך
" לא, הם לא " ניקול הרימה את קולה
" כן, הם כן " אשלי החזירה לה באותו טון
" אז עדיף שלא נראה טלוויזיה ! "
" טוב ! " אשלי אמרה ולחצה על כפתור הכיבוי בעצבים
אחרי ששמענו את השיחה, מייקל ואני נכנסנו לסלון בזהירות, נזהרים לא להגיד משהו שיסעיר את הרוחות שוב.
" אז... " תום ניסה לפתוח בשיחה ושפשף את כפות ידיו על רגליו " סוף סוף יום חופשי, אה? " הוא חייך חצי חיוך
" כן, זה באמת היה שבוע ארוך " אמרתי עם גלגול עיניים
" לי היה נחמד דווקא... "
" כן, כי את חדשה " מייקל זרק לעבר אשלי " עוד חודש וכבר ימאס לך מבית הספר "
" כבר עכשיו די נמאס לי " היא צחקה " אבל השבוע הזה היה נחמד "
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
" אני לא מאמין שהלכת את כל זה ברגל " בן אמר וחיבק את טס קרוב כשנכנסו לחדרו
" לא נורא... לא ממש סבלתי " היא אמרה ושיניה נקשו
" רואים " בן אמר בציניות ושניהם צחקו
רק אחרי שהתחממה מספיק, טס הורידה את המעיל העבה מעליה ופרשה אותו על משענת הכיסא.
היא לבשה מתחת חולצת גוף דקה וצמודה שהבליטה את תווי גופה.
" על מה אתה מסתכל? " טס שאלה בסקרנות כשראתה שבן בוהה בה וחיוך מרוצה מרוח על פניו
" סתם... " הוא אמר " את יפה "
" תודה " טס הרגישה איך לחייה מאדימות
" בואי הנה " הוא סימן לה לשבת עליו
טס התקדמה לעברו והתיישבה עליו בחן. היא כרכה את ידה סביב ראשו וליטפה את שערו
הוא הרים קצת את ראשו והעביר את שפתיו על שפתיה ברפרוף
" טס... " הוא אמר, כמעט לוחש...
" כן ? " היא שאלה
" לא משנה " הוא אמר אחרי כמה רגעים
למרות סקרנותה, היא עזבה את העניין.
" אז.. אמ... " היא חיפשה מה להגיד " איך נישן? "
" הממ ... נעצום עיניים, ונירדם "
שניהם צחקו
" טיפשון... התכוונתי איפה אני אשן "
" איתי "
" איתך? "
" כן, מה? את לא רוצה? " הוא עשה פרצוף עצוב
" ברור שאני רוצה " טס הביאה לו נשיקה קטנה על השפתיים
" אז יופי " הוא חייך אליה שוב ונישק אותה
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
" מייקל? " נכנסתי אחריו לחדרי אחרי שסיים לדבר עם אימו
" טוב, אמא, ביי " הוא ניתק את השיחה
" כן? "
" אני... אני צריכה להגיד לך משהו רגע " אחזתי בידיו והושבתי אותו לידי על המיטה
" מה? " הוא נשמע מודאג
" אני יודעת שאמרתי לה ש... זאת אומרת... " חיפשתי את המילים
" ג'סי " הוא גיחך " תירגעי "
" תראה, קניתי לך מתנה לא מושקעת כי שחכתי "
" שחכת מה? " הוא שאל אחרי שתי שניות
" שחכתי שאנחנו חצי שנה ביחד " השפלתי את מבטי. לא רציתי לראות את מבטו באותו רגע
" איך שחכת? " הוא שאל, שמעתי את הפגיעות בקולו
" יש לי הרבה דברים על הראש... זה פשוט ברח לי... לא שמתי לב " הרמתי את ראשי אבל מייקל עמד כבר ליד הדלת
" לאן אתה הולך? "
" אני צריך לחזור הביתה " הוא אמר בקרירות
" למה? "
" ככה "
" מייקל ! " כמעט צעקתי עליו " תראה, אני מצטערת ! אני יודעת שלא הייתי צריכה לשכוח, אבל אני באמת מצטערת, לא התכוונתי שזה יהיה ככה "
" בסדר, ג'סי... נדבר כבר " הוא יצא וסגר את הדלת
קמתי במהירות מהמיטה ויצאתי אחריו
" ככה אתה הולך? " שאלתי
" כן " הוא לא הסתובב אליי אפילו
" טוב ! תלך ! " ירדתי אחריו
" אני הולך ! " הוא צעק ושנינו כבר הגענו למטה
עצרתי בתחילת גרם המדרגות וכעבור כמה שניות שמעתי את טריקת דלת חזקה
התיישבתי על המדרגה הראשונה וטמנתי את ראשי בין שתי ידיי
" מה קרה? " ניקול, תום ואשלי מיד באו והתיישבו לידי
" רבנו... סיפרתי לו מה שקרה והוא פשוט הלך " הזזתי את ידי בחוסר אונים
" מה סיפרת לו בדיוק? " ניקול שאלה
הסברתי לה הכל מחדש וכשסיימתי היא הסתכלה על אשלי במבט מאשים
" למה אמרת לה להגיד לו את זה ? " היא מיד פנתה אליה עצבנית
" כי זה היה הדבר הנכון לעשות ! " אשלי התנפלה עליה
" לא זה לא ! " הן החלו להתווכח שוב
" כן זה כן ! "
" יופי, הרסת להם הכל עכשיו "
" בנות... " ניסיתי להשחיל משהו
אבל הן רק המשיכו לריב ולצעוק אחת על השניה
שמתי לב שזה כבר משהו אישי.
שהן כאילו שחכו מי הוא הקורבן הראשי בסיפור,
זה הפך לקרב ביניהן,
תחרות על משהו שלא ידעתי מהו.
אחרי דקות ארוכות של צעקות, תום הצליח למתן את הרוחות ולקח את ניקול.
הוא התנצל בשמה על המהומה ובשמו על כך שהם עוזבים כל כך מהר.
נשארתי לבד עם אשלי,
אבל במקום לדבר ולנחם אותי, היא רק דיברה על ניקול.
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
השעה הייתה כבר מאוחרת.
ציוץ הציפורים על העץ ליד חלון חדרו של בן נשמע.
" אני חושב שצריך ללכת לישון כבר " הוא אמר, עיניו כבר היו עצומות וראשו נח על הכר הגדול.
" כן... טס אמרה. תשאיר את העיניים עצומות "
" למה? " הוא שאל, לא טורח אפילו לפתוח אותן
" ככה " היא ענתה והורידה את החולצה שלבשה מעליה
אחרי כמה שניות היא כבר הייתה לבושה בפיג'מה
" אתה לא מתארגן ? " היא שאלה ונכנסה מתחת לפוך העבה
" אין לי כוח לזוז " בן אמר, והרגיש איך הוא נרדם
טס כיבתה את האור והתחפרה בשמיכות
" לילה טוב " היא אמרה
" לילה... טוב " בן אמר
היא הסתכלה סביב.
למרות החושך, ולמרות שלא ראתה כלום, היא שמחה על כך שהיא נמצאת עם בן, ישנה איתו ביחד.
היא נזכרה בשיחתה עם ג'סי, והחלה לתהות שוב מה היא מרגישה כלפי בן .
פתאום היא אזרה אומץ, ובלי לחשוב יותר מדי אמרה מה שעל ליבה
" אני אוהבת אותך, בן "
אבל בן כבר נרדם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
