בבוקר עלתה השמש ואני נרדמתי והספקתי לישון שעה בקושי...וחשבתי לעצמי..'מה אני עושה עכשיו?!'.

עמדתי והיסתובבתי במקום לא ידעתי מה לעשות.............

עד שהבנתי...

אמא נסעה לגרמניה עם אבא שלי לשעבר... עם האבא שרצח את אחותי התאומה!

רצתי לערן וסיפרתי לו.

אני:"ערן!! קום קום בוא מהר"

ערן:"נו בחייט נטלי רדי ממני מה את רוצה ב6 וחצי בבוקר?"

אני:"קודם כל לא 6 וחצי כבר שעה 8 וחצי אבל אני יודעת איפה אמא שלי!!"

ערן:"מה?"

אני:"אבא שלי אבא שלי חטף אותה ולקח אותה לגרמניה"

ערן:"מה?????"

ערן קפץ מהמיטה ואמר לי:"מאיפה את יודעת"

אני:"אני בטוחה שזה מה שקרה... אמא שלי לא תעלם לי ככה סתם בלי לומר מילה"

ערן:"אוקי נו ומה את רוצה לעשות?"

אני:"להחזיר אותה הביתה"

ערן לא אמר מילה. הוא לא ידע מה לומר לי ולהגיב לדברים שאמרתי.

הוא היסתובב על הבטן ואמר בקול חלש:"ואיך ... איך את מצפה בדיוק שנימצא אותה?"

אני:"ערן ... קום בבקשה אני יודעת שאתה לא מכיר אותי.. אני לא מכירה אותך אבל אני לבד... בבקשה אל תתן לי לנסוע לבד לגרמניה... בבקשה"

ערן (קם בעצבים):" תגידי לי את נורמאלית? מה את רוצה מהחיים שלי? עד שהגעת היה לי שקט בחיים והיה לי כיף... את מצפה שאני ישאיר כאן הכל ואת מוקי??? מה נראה לך? שממש בא לי לקבל מכות מאבא הפסיכופט שלך?"

אני:"אתה יודע מה תודה רבה לך באמת!!"

שירן וכולם היתעוררו מהרעש ומהצעקות על הבוקר...

שירן:"מה לעזעזל קורה כאן?"

נטלי:"תשאלי את הבנזונה שקוראים לו ערן!"

קמתי ולקחתי את הדברים שלי ויצאתי מהחוף שבוא ישנו... יותר נכון מהבית של ערן.

יצאתי לכביש וחיפשתי טרמפים...

עברה שעה... עברו שעתיים ואף אחד לא עצר לי...

היתיישבתי בצידי הכביש ובכיתי... בכיתי כמו שבכיתי על אחותי. עדי.

לא ידעתי מה לעשות.

לפתע ראיתי את כל החברים באים מאחורה...

כולם עם תיקים מסודרים ואפילו את מוקי...

ערן:"יאללה נילך להציל את אמא שלך"

חייכתי חיוך ענקי...

לא ידעתי על מי לקפוץ ראשון!..

כל כך שמחתי :)

שרון:"נו את רוצה לזוז או לא?"

אני:"יאללה"

המשך יבוא....

אני משלימה לכם את כל הפרקים אז בבקשה תגיבו על כולם :)