לא הספקתי אפילו להגיד לה כמה שאני אוהבת אותה אבל השיחה נותקה.. הבנתי ישר שאבא שלי חזר הביתה.. אני חייבת להגיע אלייה כמה שיותר מהר... מה אני יעשה.. איך אני ימצא אותה? הוא יהרוג אותה לפני שאני עוד יגיע אלייה...
גרמניה כל כך גדולה והמנייאק הזה מסוגל להעביר אותה למדינה אחרת עם הוא ידע שאני כאן.. מה אני עושה???
ערן:"נו.."
אני:"היא לא הספיקה להגיד לי איפה הגרה... אבא שלי בדיוק נכנס..זה יהיה קשה יותר ממה שחשבתי"
ערן:"מה?"
אני:"אני מצטערת" ופרצתי בבכי...
ערן בא וחיבק אותי חיבוק גדול ומרגיע..
החיבוק הזה כל כך חיזק אותי..
הלכנו למודיעין..
שם אפשר למצוא את הכתובות של האנשים שגרים שם...
אני:"מישהו יודע לדבר בגרמנית?"
שירן:"לא אני.."
ערן:"גם אני לא"
אני:"באנגלית?"
שירן:"אני טובה באנגלית..."
אני:"אוקי אז בואי נילך לשאול"
שירן:"אוקי"
ניגשנו למזכירה שישבה שם.
שירן:"hello " (שלום)
מזכירה:"Hello also you .. Whereby it's possible to help cute?" (שלום גם לך .. במה אני יכולה לעזור חמודה?")
שירן:"I want to find my mother here in Germany" (אני רוצה למצוא כאן בגרמניה את אמא שלי)
מזכירה:"OK cute, what what?" (אוקי חמודה , מה שמה?)
שירן:"נטלי איך קוראים לאמא שלך??"
אני:"גלית חיון"
שירן:"Galit Chyon"
מזכירה:"second " (עוד רגע)
מזכירה:"I do not find, live with her more someone?" (אני לא מוצאת , האם גר איתה עוד מישהו?)
שירן:" נטלי איך קוראים לאבא שלך?"
נטלי" ברק חיון"
שירן:" Brk Chyon"
מזכירה:"He lives here much time?"( הוא גר כאן הרבה זמן?)
שירן:"נטלי הוא גר כאן הרבה זמן?"
אני:"לא יודעת"
שירן:"Not me an iota of concept" (אין לי מושג)
מזכירה:"Okay, I have two" (אוקי יש לי שתיים)
שירן:"yes"
מזכירה:"One in the street that are red 67, second in the street of the blackberries 7" (אחד ברחוב האדום 67 והשני ברחוב האוכמנית 7)
שירן:"Thank you very much" (תודה רבה)
מזכירה:"kindly "(בבקשה)
שירן באה אליינו:"תקשיבו יש שניים אחד באוכמניות 7 ואחד באודם 67"
אני:"ואיך אנחנו נימצא את המקומות האלו?"
שירן חזרה למזכירה וביקשה מפה של גרמניה , גרמניה הייתה עצומה!
אני:"טוב הינה מונית... בוא נגיד לו שפשוט יקח אותנו... לאין קודם?"
שירן:"בואו נילך לאוכמניות קודם... אני גם רעבה"
אני בציחקוק:"אוקי..."
עלינו על המונית ונסענו...
המשך יבוא...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
