אני בציחקוק:"אוקי..."

עלינו על המונית ונסענו...

כשהגנו לרחוב האוכמניות זהו היה רחוב מדהים... ארמונות...

דיי היתפלאתי שאבא שלי גר כאן...

שירן קצת הציקה והייתה נורא רעבה...

היה מקדולנס באזור אז הלכנו לאכול...

אני:"אכלנו? שבענו?"

שירן:" Maybe will cease to talk Baibrit?? בבקשה?!?!?!" (אולי תפסיקי לדבר בעיברית בבקשה?)

אני:"למה?"

שירן:"You want that will kill us?" (את רוצה שיהרגו אותנו?<)

אני:"מה? זה עיר של תיירים ישראלים.. מה את נורמאלית?"

שירן:"טוב נו חאלס אל תדברי בעיברית! מפחיד!"

אני:"את בעצמך דיברת בעיברית" וצחקתי

שירן קמה והשולחן והתחילה ללכת..

שירן:"You come?" בטון עצבני! (נו אתם באים???)

אני:"יס יס..." והמשכתי לצחוק..

ערן עמד ליד הכביש וניסה לתפוס מוניות..

אני ושירן ישבנו בתחנה ולא דיברנו.

ערן:"הינה מונית בואו"

אני:"יאללה בואי שירן"

אני אומרת לנהג מונית:" We want to the red 67 please." (אנחנו רוצים לאדומים 67 בבקשה)

נהג מונית:"What?"

אני:"What? What??" (מה מה?)

נהג:"secure Bet 100%?"

אני:"Why what the problem?" (כן מה הבעיה?)

נהג:"There is not a problem at all" (אין בעיה בכלל)

שירן ערן ואני היסתכלנו אחד על השני במבט מוזר...

שהגענו נתנו את הכסף לנהג והוא נסע במהירות..

הרמתי את העיניים שלי וראיתי מקום מגעיל שלא נראה בכלל חלק מגרמניה...

בתים ישנים וסדוקים... חלונות שבורים... זבל ברחובות וחתולים שחורים...

נורא נבהלתי ואז..

המשך יבוא..