נכנסנו למים... הוא גרם לי לשכוח את כל הדברים והרגעים הרעים שעברתי... שחכתי הכל... רק פחדתי ממשהו אחד..

שזה יהיה הקיץ האחרון שלי...

היה לי כל כך כייף...

הייתי כל כך שמחה...

שחכתי מהכל...הכל...

רציתי שערן ישמור עליי...

רציתי לחיות איתו לנצח..

ואז לפתע הגיע בחורה...

"ערנו'ש...חתיך שלי" ורצה עלייו וחיבקה אותו חיבוק ענקי וצרפתה לו את החיים!

ערן:"סיגל? מה את עושה פה???"

סיגל:"חזרתי...נימאס מי מניו יורק"

ערן:"מה? רגע ומה עם הילד שלך ובעלך?"

סיגל:"נישארו שם.. אמרתי להם שאני הולכת לבקר את משפחתי... "

ערן:"מה?"

סיגל:"טוב רגע זה מה שמעניין אותך עכשיו? יותר ממני?"

עמדתי שמה ולא הבנתי מה קורה... מי זאת הבחורה הזאת ומה לעזעזל קורה כאן...

סיגל:"שלום לך ילדה...מי את ומה את עושה כאן?"

ערן הוריד את הראש :"זאת חברה שלי... חשבתי שאת כבר לא תחזרי..."

סיגל:"חשבתי שתחכה לי.. חשבתי שהיתגעגעת... כמוני!"

ערן:"סיגל.. אני לא מחכה לבחורות שעובורו לחו"ל ונשואות עם ילד... מצטער.."

סיגל:"אבל אני אמרתי לך שאני יחזור... אני הלכתי לעשות כסף... כדי שהיה לנו כסף לגור ביחד"

ערן:"סיגל את בת 30 עוד מעט אני בן 19 את לא ציפית שאני יאמין לזה ובאמת יחכה לך נכון??"

סיגל:"אני בת 28 ולא 30 וכן ציפיתי שתחכה לי!"

ערן:"סורי.. טוב לי איך שאני עכשיו.. אני מהרגע הראשון שהלכתי ידעתי שאת תלכי ותשטרללי לך ואני לא מתכוון לשבת ולחכות שתחזרי."

סיגל:"אתה בן זונה"

אני בנתיים נכנסתי למים... שחיתי לי ולא ממש רציתי לדעת על מה הם מדברים... לא רציתי לשמוע כדי לא לדעת.

ערן:"סיגל... תתחפפי לי מעיניים ותחזרי לזקן שלך.."

סיגל:"אני רואה שנהיית פדופיל... יוצא עם בחורות בנות 12"

ערן:"ממש לא... היא בת 17 ואת מתנהגת כמו ילדה בת 12 שאין לה שומדבר בראש"

סיגל נתנה לערן סטירת לחי והלכה לכיוון הכביש... למרצדס המדהימה שלה ונסעה...

אני מניחה שלניו יורק חזרה לבעלה... או אולי באמת להורים שלה... אבל אני יודע שערן ממש עצוב עכשיו ואני חייבת להיות איתו.

אני:"ערן מה זה היה? מי זאת?"

ערן:"חברה שלי... זאת אומרת שהייתה חברה שלי שהייתי בן 18... יצאתי איתה ..."

אני:"ומה היא נשואה?"

ערן:"כן... עבדתי פעם בבר.. הייתי ברמן... אז יום אחד היא באה והישתכרה לגמרי ושכבתי איתה... ואז התחלנו לצאת מאחורי הגב של בעלה... היינו מזדיניים שהיא הייתה חוזרת מהעבודה ואז היא חוזרת הביתה כאלו כלום.. ואז יום אחד בעלה קיבל דיל בנזונה בניו יורק והם עברו.. והיא הבטיחה שהיא תחזור.. ולא חשבתי לחכות לה בכלל... היא הייתה מאוהבת בי מעל הראש... ואז זה נגמר... אבל היא צצה לי פתאום... יאללה שתלך לעזעזל"

אני:"אוקי... מה אתה אומר... הזויי"

ערן:"כן."

אני:"אוקי... תקשיב נראה לי שאני מוכרת את הבית של אמא שלי ואני עוברת לבית משלי איפשהו.. אני לא יכולה להישאר פה"

ערן:"מה?."

אני:"אני לא רוצה להישאר כאן... אני יעבור לחיפה או משהו... אני פוחדת להיות כאן"

ערן:"את לא עוברת לשום מקום ואל תדאגי אף אחד לא יפגע בך"

אני:"אני מצטערת..."

ערן:"בבקשה.. אל תלכי לי"

אני:"אז תעבור יחד איתי למקום אחר"

ערן:"ומה אני ישאר כאן את הכל? אני לא יכול לעזוב"

אני:"אני לא יכולה להישאר.."

המשך יבוא........