ערן:"ומה אני ישאר כאן את הכל? אני לא יכול לעזוב"

אני:"אני לא יכולה להישאר..סורי"

לקחתי את כל הדברים שלי...

והיתקדמתי לכיוון הכביש הראשי...

ערן רץ אחרי ואמר לי ..

ערן:"נטלי אני מבטיח שאני יבוא לבקר... אנחנו עוד ניפגש אני מבטיח... תשארי איתי בקשר בבקשה טוב?"

אני:"מבטיחה!"

ערן:"אני אוהב אותך"

אני:"גם אני אוהבת אותך"

הוא נישק אותי בלהט... היו לי פרפרים בבטן...

והמשכתי לתחנה..

תפסתי אוטובוס ונסעתי לבית הישן שלי... תליתי שלט גדול שרשום עליו למכירה ונסעתי מהתחנה המרכזית לתל אביב..

אמרתי לעצמי ששם אני יוכל למצוא עבודה במהירות.

ווכה ניגמר הקיץ האחרון שלי ביחד עם ערן בטבריה..

התחלתי חיים חדשים...

שהגעתי לת אביב ישר מצאתי לי דירה קטנה שאני יכולה לממן עם מה שהיה לי...

למרות שלילה אחד ישנתי במרכזית של תל אביב...

קניתי דירה חמודה ברחוב רוטשילד... אומנם קטנה וקצת מוזנחת..

עיצבתי מחדש את הבית ושיפצתי ותיקנתי...

התחלתי לעבוד במרכזייה של תל אביב (במודיעין הרכבות) והרווחתי כסף...

אבל הצעד הראשון שבאמת עשיתי...

שינתי את שמי ואת שם משפחתי כדי שאבא שלי לא ימצא אותי...

קראתי לעצמי ליאם (האמא שלי - בפרוש) גאל (שם משפחתו של ערן)

וככה התחילו חיי מחדש...

יום אחד ערן בא אליי לדירה עם כל הדברים שלו והודיע לי רשמית שהוא עובר לגור איתי... כי הוא לא רוצה שאני יעלם לו...

הוא התחיל גם לעבוד והרווחנו כסף כדי לפרנס את עצמנו...

התגייסתי לצבא כמו גדולה ופתחתי דף חדש עם עצמי..

הייתי מאושרת כל כך וחיכיתי כבר שאני יסיים את שנת הגיוס שלי ושאני יוכל להתחיל לבנות לעצמי משפחה חדשה ומושלמת...

ויום אחד זה יקרה...

זהו היה הסיפור שלי..

על הקיץ האחרון שלי ביחד עם אימי בטבריה...

קיץ אחרון שלי ביחד עם שמי הישן...

והקיץ האחרון שאני רוצה לשכוח..

נטלי או ליאם גאל.

בקרוב יעלה הסיפור החדש והמקורי

והייתי לי אם כאחות.

נתראה בקרוב.

לין.