שוב לא הספקתי להגיד לה שאני אוהבת אותה..

וזה היה הקיץ האחרון שלנו ביחד..........

נישקתי את אימי על הלחי... ונישבעתי לה שאני ישמור על עצמי אפילו שהיא כבר לא שמעה אותי...

השארתי אותה שם על המדרגות עם החולצה שלי שמחסה לה את הפנים וחזרנו לטבריה...

שהגענו לטבריה שירן חיבקה אותי ואמרה שהיא מאוד מצטערת על מה שקרה...

החיבוק שלה מאוד חיזק אותי..

היא פנתה לביתה...

אני:"ערן.. לאין אתה הולך?"

ערן:"לבית שלי.."

אני:"ולאין אני הולכת?"

ערן:"גם לבית שלי...אלה עם כן את רוצה לחזור לבית שלך..."

אני:"אני רוצה ללכת לקחת את הדברים שלי ... אוקי?"

הלכנו אליי הביתה ולקחנו את כל מה שאני צריכה ואוהבת...כולל תמונה של אימי ואחותי...

נסענו באוטובוס לבית של ערן...

לא באמת לקחנו את מוקי אבל הוא נישאר שם....חיכה לנו...

אני:"אני ממש עייפה..אני יכולה לישון?"

ערן:"בטח מתוקה שלי.."

אני:"תודה.."

נכנסתי למיטה של ערן ונירדמתי...

אני:"בוקר טוב.." העיינים שלי היו נפוחות וענקיות מרוב בכי...

ערן:"בוקר טוב"

אני:"מה אוכלים? אני ממש גוועת"

ערן:"רוצה חביתה?"

אני:"יאללה"

ערן:"בואי..."

ערן הכן לי את החביתה הכי טעימה שאכלתי בימיי..זה היה כל כך כייף...

ערן:"נו ...רוצה להיכנס למים קצת?"

אני:"יאללה..."

נכנסנו למים... הוא גרם לי לשכוח את כל הדברים והרגעים הרעים שעברתי... שחכתי הכל... רק פחדתי ממשהו אחד..

שזה יהיה הקיץ האחרון שלי...

המשך יבוא...

סליחה על הפרק הקצר אבל בא לי להשאיר אותכם במתח :)

בתים ישנים וסדוקים... חלונות שבורים... זבל ברחובות וחתולים שחורים...

נורא נבהלתי ואז..

הרמתי את עניי והיה רשום על הביניין שהינו לידו 67..

פתאום מישהו ירד בעצבים ובמהירות..

אני שירן וערן ברחנו מאחורי החומה שהייתה לצידי הביניין.

שהבנדם ירד היסתכלתי עליו ואמרתי "זה אבא שלי" "הינה אבא שלי!!" ערן סתם לי את הפה והוריד אותי למטה.

ערן:"תגידי את נומאלית? את רוצה שהוא ישחוט אותנו???"

אנ:"סליחה.. טוב בואו נעלה למעלה בטח אמא שלי לבד.."

שירן:"אבל באיזה בית?"

אני:"אמא שלי אמרה שהיא בעליית הגג ... בטח הכי למעלה.."

נכנסו לביניין המפורק והשחור הזה ועלינו בשקט בשקט במדרגות עד לעליית הגג...

שהגענו לאחת לפני האחרונה לא רצינו שאף אחד יראה אתנו אבל אישה מפחידה מהקומה האחורנה ירדה למטה...

ערן הדביק אותי לקיר וושיב את שירן על המדרגה...

הוא דפק לי נשיקה צרפתית מדהימה ושהאישה הלכה הוא זז...

אני:"מה לעזעזל זה היה?"

שירן:"כן הא???? מה אתה מושיב אותי על התינופת הזאת פה!!!???"

ערן:"אני מצטער אבל לא רציתי שיראו שאנחנו חדשים כאן או משהו אבל קודם שירדנו מהמונית משהו נישק איזה בחורה על הקיר ואףאחד לא שם לב עלייהם... ראיתי עם האישה הזאת לא?"

אני:"אוקיייי.... שהיה"

שירן היסתובבה והמשיכה לעלות למעלה...

ראינו יצא האישה... אז שם זה לא הבית...והבית ממילו יש אדם זקן ומסריח... (הדלת הייתה פתוחה)

אבל אז היסתכלתי סביב והייו מדרגות מוזרות...

אני:"בואו בואו"..

התחלנו לעלות במדרגות... זה היה כל כך מפחיד..ואז ראינו דלת...

דפקנו בדלת ודפקנו ואף אחד לא פתח..

ערן הזיז אותי וניסה לפתוח את הדלת...

הדלת הייתה פתחה , נכנסנו לבית... הכל היה חשוך ומפחיד... נכנסנו בשקט...ערן התחיל לחטט במגירות אולי למצוא משהו שירן בסלון מתחת לדברים ואני בחדרים...עד שהיה חדר אחד נעול...

אני:"ערן בוא מהר!!"

ערן:"מה קרה?"

אני:"תראה... הדלת הזאת נעולה" ומבפנים שמענו רעשים ... "ממממ...מממממ"

ערן:"שניונת"

ערן לקח תנופה ונתן בעיטה ממש חזקה על הדלת והצליח לפתוח אותה..

לפתע בחושך ראיתי את אמא שלי...

אני:"אמא!!" ואני מורידה לה את הסרט שהיה מסביב לפה

אמא:"נטלי שלי.. אמרתי לך לא לבוא... תניחו לי תלכו הביתה הוא יבוא ויהרוג את כולנו"

אני:"בחיים אני לא משאירה אותך כאן...בחיים גם עם הוא יהרוג אותי"

שיחחרנו את אמא ויצאנו מהבית ואז ראינו אותו עולה במדרגות...

עוד קומה ועוד קומה

אני:"מה נעשה עכשיו???"

ערן:"מצאתי אצלו סמים...גלית - אמא של נטלי לכו תתחבאו איפה שהוא נו נו...שירן תרימי ת'חולצה... תשיכמו מקרנה כזאת.. מהר!!! וחבקי אותי..."

אבא:"מהאתם עושים פה ילדים??"

ערן:"שלום לך..אנחנו מתרימים למען השבת האור והירוק לרחוב הזה"

אבא:"מעיניין ושלחו אותכם שאתם מדברים בעיברית?"

ערן התחיל להסמיק..

ערן:"טוב אתה לא רוצה לתרום אז אני הולך...בוא ג'יני אנחנו הולכים זונה שלי"

שירן היסתכלה על ערן במבט זועם ביותר...אבא של נטלי המשיך לעלות במדרגות ואז הוא קלט מישהו מצייץ מהמחסן ..

אבא:"מה אתם עושות פה????" היה לו מבט של רוצח...

אני:"באתי לקחת את אמא שלי ... תלך מפה.."

הוא היתקרב עלי... שמעתי את הצעדים החזקים שלו כמו ששמעתי שהוא היה חוזר הביתה בכל יום...

הוא תפס אותי בגרון... ערן רץ מהר לכוון שלו ..

ערן:"רגע רגע... תראה מה יש לי..."

אבא שלי היסתכל עליו וזרק אותי מהידיים שלו והעיף אותי לקיר..

אבא:"מה זה מאיפה יש לך את זה??"

ערן:"רוצה את זה? תניח להן..."

אבא:"טוב"

אני ואמא שלי רצנו למטה...ערן נתן לו את הסם שהוא כל כך רצה ורצנו מהר למטה...

מבלי ששמנו לב אבא שלי תפס את אמא שלי בשיער ומשך אותה על המדרגות...

ניסיתי להזיז אותו ממנה אבל הוא היה כל כך חזק...

גם ערן ושירן רצו עליו וניסו להזיז אותי..

אבא שלי שלף סכין וניסה לחתוך אותה בצוואר...

ערן תפס לו את היד ולא נתן לו...אני הייתי קרובה מידי והוא חתך אותי ביד...התחלתי לדם... אבל שוב היתנפלתי עליו וניסיתי להזיז אותו ממנה... הוא נתן לי בעיטה וגילגל אותי בכל המדרגות... ואז שירן באה והוא העיף גם אותה...

רק ערן נישאר לידו...הוא חטף לו את הסכין מהיד אבא שלי רדף אחריו במדרגות בדרך למעלה...עד שערן נפל אבא שלי תפס אותו הרגל ולקח לו את הסכין... הוא תפס את אימי וחתך אותה בגרון...

אבא:"אמרתי לה שאם את תבואי לכאן זה מה יקרה... וזה לא יעזור לך כמה אנשים יבואו לעזור לך... נטלי"

והוא רץ למעלה חזרה לדירה שלו.

אני:"אמא... אמא... בבקשה"

אמא:"נטלי... אני אמרתי לך... בבקשה תשמרי על עצמך... בבקשה... אני אוהבת אותך"

ואז נדם ליבה.

שוב לא הספקתי להגיד לה שאני אוהבת אותה..

וזה היה הקיץ האחרון שלנו ביחד..........

המשך יבוא...

אני בציחקוק:"אוקי..."

עלינו על המונית ונסענו...

כשהגנו לרחוב האוכמניות זהו היה רחוב מדהים... ארמונות...

דיי היתפלאתי שאבא שלי גר כאן...

שירן קצת הציקה והייתה נורא רעבה...

היה מקדולנס באזור אז הלכנו לאכול...

אני:"אכלנו? שבענו?"

שירן:" Maybe will cease to talk Baibrit?? בבקשה?!?!?!" (אולי תפסיקי לדבר בעיברית בבקשה?)

אני:"למה?"

שירן:"You want that will kill us?" (את רוצה שיהרגו אותנו?<)

אני:"מה? זה עיר של תיירים ישראלים.. מה את נורמאלית?"

שירן:"טוב נו חאלס אל תדברי בעיברית! מפחיד!"

אני:"את בעצמך דיברת בעיברית" וצחקתי

שירן קמה והשולחן והתחילה ללכת..

שירן:"You come?" בטון עצבני! (נו אתם באים???)

אני:"יס יס..." והמשכתי לצחוק..

ערן עמד ליד הכביש וניסה לתפוס מוניות..

אני ושירן ישבנו בתחנה ולא דיברנו.

ערן:"הינה מונית בואו"

אני:"יאללה בואי שירן"

אני אומרת לנהג מונית:" We want to the red 67 please." (אנחנו רוצים לאדומים 67 בבקשה)

נהג מונית:"What?"

אני:"What? What??" (מה מה?)

נהג:"secure Bet 100%?"

אני:"Why what the problem?" (כן מה הבעיה?)

נהג:"There is not a problem at all" (אין בעיה בכלל)

שירן ערן ואני היסתכלנו אחד על השני במבט מוזר...

שהגענו נתנו את הכסף לנהג והוא נסע במהירות..

הרמתי את העיניים שלי וראיתי מקום מגעיל שלא נראה בכלל חלק מגרמניה...

בתים ישנים וסדוקים... חלונות שבורים... זבל ברחובות וחתולים שחורים...

נורא נבהלתי ואז..

המשך יבוא..