אז עדכון קצר - אולי קצר מידי על ארועי האחרונים
לפני שבוע, בדיוק, התקיים בבית ספרי, או כפי שאנשי העולם קוראים למקום הזה - אוניברסיטת תל אביב יום הסטודנט המסורתי. יום הסטודנט אמור להיות שמח, כיפי ונטול לימודים, אבל מה, שנת 2006 קצת מפקששת בעניין הזה, מה היה - היו הופעות - MC קרולינה (או בשמה אצלנו [שאני המצאתי] MC טרמפולנה), דנה ברגר ומטרופולין, הדגנחש, היהודים, פישיבום, חחחחחח סתם, אסף אמדורסקי עם אביב גפן. מבחינתי - בזבוז זמן טוטאלי. לא רק זה, היו של כל כך הרבה ילדים! פשוט היה אפשר לחשוב שזו איזה מסיבה של חטיבת ביניים כזו או אחרת... היו גם מלא מלא מלא דוכנים של מכירות; חולצות, נעליים, אוכל וזבל אחר.
ההופעות התחילו ב12, אני כבר ב2 הלכתי הביתה. היה משעמם.
ארוע הבא - הזיקוקים בת"א, אחרי המו-ו-ו-ו-ו-ן פרסומות למופע הזיקוקים הגדול שממשלת צרפת מממנת בים בת"א, שמגלמת את רצונם העז של הישראלים לגבי עמיתיהם הצרפתים - צאו לים ותתפוצצו.
מה שהיה, בעיקר, זה פקק, יצאנו מנתניה ב6 וחצי, כבר בשפיים היה פקק, נסענו לאט, אבל נסענו... אני וההורים, הפקק לכיוון תל אביב בצומת גלילות היה בלתי נסבל - החלטנו לקחת את הדרך של איילון - ולעלות איפשהו. טעות איומה! מסתבר שכל איילון היה פקוק ברמה כזאת שלא היה ניתן לנסוע, נסיעה של 20 קמ"ש נחשבה פריבילגיה, כל אותם האופנוענים שחתכו מימין ומשמאל לפקק עוררו את זעמם של הנהגים וחרפת נפשם של ילדיהם העוד יותר עצבניים.
בסוף, עלינו במחלף ההלכה, חנינו בערך בצומת דרך נמיר ורח' דיזנגוף - ממש ליד החניה של תחנת הרכבת ארלוזורוב , מי שלא יודע, אני אתאר לו את המתרחש. יש לנו 10 דק', אנחנו פה, צד א' של ת"א, זיקוקים שם, בעצם שם זה קרוב, כולה 2 אותיות. הזיקוקים זה כל-כך-רחוק-שללכת-נראה-פשוט-מיותר-לאור-הנסיבות-של-הארוע-הנוכחי... כזה רחוק. אבל מה, אנחנו משפחה של הולכים, אז הלכנו על זה... טעות אנוש... חרשנו, במלוא זיעתינו את רחובות תל אביב, רמזורים, מעברי חציה, מכוניות, רצים וממהרים אחרים, כולם היו רק מכשול בדרך אל מופע הזיקוקים הנכסף, את חלקם עקפנו, מחלקם התעלמנו ועל חלקם צעקנו דברים כמו - 'זה ממש לא בסדר שאתם נוסעים במונית, היא הייתה צריכה להיות שלנו'. בסוף, אחרי כמעט ריצה, הליכה שלא הייתה מביישת אף מורה לשל"ח, הגענו, לא קרוב, לא קרוב בכלל, מלון הילטון, המרינה של ת"א - משהו כמו 3 ק"מ מהטיילת ונמל יפו, שם היה מרכז הזיקוקים. התקדמנו לקראת המצוק שם, נגלה לפנינו מראה עצום של כמה מאות אנשים מנסים להדחס על המצוק כדי לראות שבבים של ניצוצות מאותם זיקוקים. נדפחנו קצת, והצלחנו לראות. היה נחמד, לא משהו מיוחד ב-כ-ל-ל... בקטנה, עשינו קצת ספורט.
ארוע הבא - יריד מחפשי עבודה (ברח לי השם המקורי של הסיפור) אצלנו באונ' תל אביב.
חינם!
חינם חינם חינם, הכל חינם, אוכל, בגדים, מטקות, קוביות הונגריות, DOKים (Disk On Key), גלידות, סוכריות, סוכריות גומי, אייס קפה, מיצים מוזרים, מרקרים הכל היה, מפתיע לגלות מה החברות הגדולות עושות בשביל למשוך עובדים פוטנציאליים, כל הנ"ל ועוד חולקו בחינם בדוכנים, לאלה המחפשים עבודה, כמו כולם, בשביל המטרה הקדושה של השגת דברים חינם... חינם.... התחזינו למחפשי עבודה.
-"שלום, אנחנו מחפשים עבודה"
-"אוקיי, מה אתם לומדים?"
-"מדעי המחשב..."
-"איזו שנה?"
-"שנה ראשונה".
(מבט של - 'אוקיי, שנה ראשונה, יש לכם זמן להיות פה ולדבר איתי? עופו ללמוד)
-"ממוצע של הציונים?"
-"85 (אז עיגלנו ב20 נק' מעלה, ?Who Gives a Fuck)"
-(מבט ספק משועשע ספק רשע) "טוב, תחזרו בשנה הבאה"
היה נחמד מאוד, היה אתגר פשוט לשכנע אותם שאנחנו שווים משהו, היה גם מאוד משעשע להרשם לכל מיני מקומות בתור 'יוני ברוך' ו'דן בן דוד' וכל מיני שמות מוזרים אחרים. זה היה דווקא כיף.
לפחות חזרתי הביתה עם פריזבי של חברת NICE שבכלל לא נחמדים...
ממצה :)
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
