הדרך.

-ראיתי אותה יוצאת אלי שוב. "מה, כבר חזרת?" שאלתי. היא התעלמה מהשעלה והתחילה ללכת. "רגע, חכי!" אמרתי לה. היא נעצרה והיסתובבה אלי. היא הסתקלה אלי אם החיוך המבויש הזה שלה. היתעפקתי נורא שלא לחיך. הקור צרב אותי בגרון בכל נשימה שלקחתי. "מגעיל לי בפנים" היא אמרה. רצתי אליה והושתתי לה את ידי. היא שלפה את היד שלה מהכיס, אבל במקום לתת לי יד היא הצביעה על נקודה לבנה בשמים. "מה זה?" היא שאלה. "אמרתי לך שירד הלילה שלג" אמרתי. היא הסתובבה אלי ונתנה לי את החיבוק שכל כך חיקיתי לו. שאלתי אותה אם קר לה. "לא, דווקא נעים לי ככה, ביחד" היא אמרה לי. ואיך יכולתי שלא לחיך?-

-

אז ככה, אתמול יצא לי קצת לחשוב על מה זה אהבה... והגעתי למסקנה שאני לא מאמין בזה. אני חושב שאהבה היא בעצם שילוב של תשוקה מינית, וחיבה לאדם מסוים. לדוגמה, יש לי ידידה שאני מאוד מחבב. אבל אני לא "אוהב" אותה, כי אני לא נמשך אליה מינית. אני ממש אוהב להיות איתה, וחולם אליה ובלאט בלאט.... אבל אני לא נמשך אליה. אז זה אומר שאני לא אוהב אותה?

וזה גם יכול להיות בדיוק ההפך.

ככה שהגעתי למסקנה שאין כזה דבר אהבה. פשוט כשאתה מאוד נמשך אל מישהו, וגם מחבב אותו, אז פתאום אתה "מאוהב".

לא כלכך הצלחתי להבהיר את עצמי, אבל אני מקווה שהבנתם את הרעיון הקללי.