ואני לא מתגעגעת, זה לא געגוע.
אני כרגע מאוהבת, ולא בך.
אני חושבת שלא סגרנו את זה, אני חושבת שאתה מרגיש שהפסדת.
אתה יודע שפגעת בי, היום אתה יודע את זה.
אמרת לי שאתה מתחרט.
לא על מה שהיה, פשוט על איך שהיה.
אתה יודע שהייתי תמימה ולא הבנתי מה אתה רוצה ממני.
חשבתי שהתקרבת כי מצאת בי משהו, וזה לא היה סטוץ חולף.
היו לנו שיחות יפות.
הייתי שוקעת שעות בעיניים שלך ובשפתיים שלך.
מקשיבה בקשב רב לכל מילה שיוצאת לך מהפה.
אהבתי שאתה מחמיא לי. כי היו לך מחמאות מיוחדות.
קשה לומר שלא נפלתי בקסם שלך.
היה כואב לי לחשוב שזה לא היה אמיתי.
אני מרגישה שאתה מתגעגע כי לא סגרנו את זה טוב.
מפחיד אותי לתת לך להיכנס לי שוב לחיים, אפילו אם זה בתור ידיד. כי פעם קודמת עשית רק נזק.
שברת והלכת.
למרות שכשחושבים על זה, יצא מזה רק טוב, איכשהוא.
תפסיק לשלוח לי הודעות, מסנג'ר, סמסים. אל תתקשר.
תכלס, היום? אתה לא מעניין אותי.
אתה על הזין שאין לי.
מידי פעם אתה מתגנב לי לראש בשאלות של "ואם ואם ואם..."
אבל אני באמת לא ממהרת לחזור להיות בקשר איתך.
כי אתה שקרן. ו"העצות הידידותיות שלך" תמיד היו בשביל לכוון אותי לכיוון שאתה רוצה.
הלוואי שתיעלם לי מהחיים.
ואל תחזור,
אף פעם.