And the memories of me will seem more like bad dreams.

אני סתם מורחת את הזמן שלי על המחשב כדי לא ללמוד.

חוץ מזה, יש לי סחרחורת מאתמול.

היה מוזר אתמול, הייתי קצת הפוכה, אז בשיחה איתה, פשוט יצא לי מה שחשבתי באותו הרגע.

לא סיננתי כלום.

סוף סוף אמרתי מה שאני באמת רוצה להגיד לה, אולי חבל שזה יצא פוגע.

היא חברה טובה שלי, היא הייתה צריכה לקבל את זה מאיפשהוא.

השבוע הזה היה סתמי למדי, שום דבר מעניין, חוץ מאולי הארוחה המשפחתית אצל החבר המתוק והעבודה.

הבוסית ממש מחמיאה לי. מרגיש לי שאוהבים אותי שם, וכשאני מגיעה אני מקבלת חיבוקים.

הגעתי לשם בתור קפלנית, אבל מזמן אני לא עושה רק את זה.

כיף לי להגיע לעבודה, אני יכולה לעבוד שם 7 - 8 שעות בכיף.

שבוע הבא יש לי שש משמרות.

פעם ראשונה שאני לא מרגישה שהעבודה משתלטת לי על החיים. כי זה ככה.

טוב, למעשה לפוסט הזה אין שום מטרה, עוד מריחה של זמן.

שבת בבוקר.

(: