And the memories of me will seem more like bad dreams.

היה היום יום חביב.

למדתי הרבה, הייתי בעבודה, קניתי נעליים, ביליתי עם חברה.

דברים לעשות:

- ללכת לתופרת כבר, יואו.

- לקנות נעליים ליום יום מהמשכורת הבאה, בתקווה שהם יהיו המנומרות היפות בחנות. [אמן שלא יקנו את האחרונות במידה שלי!]

- לקנות חזיה שחורה.

- גרביונים שחורים.

- להוציא סיכומים באמנות.

-להזכיר לאבא לקנות דיו שחור. [בשביל הסיכומים באמנות...]

- לקבוע תור למספרה בסוף החודש.

- להודיע לבוסית על התאריכים שאני לא יכולה לעבוד.

- לסיים ספרות [מחר!!!#%@$%#@%].

- לקנות רטלין כבר, נמאס לי לחיות על שאריות רטלין.

- לרדת מהמשקל הקבוע כברררררררר.

וזהו.

אני בסדר, וטוב לי ככה בנתיים, באמת.

למרות שהיא ממש מעצבנת אותי, ואני לא מבינה מאיפה היא הגיעה פתאום.

אני לא אוהבת את זה שהיא לקחה לי את החברה הכי טובה, לא אוהבת את השלישייה הזאת.