And the memories of me will seem more like bad dreams.

כן, לבלוג הקטן והישן הזה, שאני פורקת בו רגשות מאז כיתה ט'.

אני פאקינג היום לפני צבא. בחיים לא חשבתי שהיום הזה יגיע.

החיים שלי כרגע זה בלאגן אחד גדול שאני פשוט לא מצליחה לסדר.

הכל התבלגן לי. האהבה מבולגנת לי, היחסים שלי עם האוכל מבולגנים לי, כנ"ל עם המשקל.

העבודה מבולגנת לי, מפוזרת לאורך כל אורך היום, לפעמים גם בבוקר וגם בערב.

כעסתי, נטרתי, שמרתי, שמחתי, סמכתי על אנשים, שחלק מהם היום כבר לא חברים שלי...

המשפחה שלי עכשיו במשבר ואני רק מתפללת שהכל יהיה בסדר.

בבקשה שמישהו יעשה שהכל יהיה טוב עם סבא ושהוא יעבור את זה.

אני כל כך אוהבת את סבא.