זה לקח תקופת מה של שכנועים, בעיקר בגלל העומס שלי, אבל אימא הצליחה לשכנע אותי לבוא איתה להצגה. ולא סתם הצגה. "המלט" של תיאטרון הקאמרי שרץ כבר לא מעט זמן, אבל הבנתי שיחסית לראשונה יוצא להצגות בכל הארץ.

במרחק של 24 שעות אחרי, אני עדיין מוכנה להודות שהיה מצוין. לא יצא לי לראות את "המלט" בביצועים "קלאסיים" בעבר, זה בכל זאת הראשון שאני רואה, ועצם היותו עיבוד מודרני לא גורע כלל מהחוויה, להפך, לעיתים זה הוסיף. עצם הרעיון לשבת על הבמה עצמה, כאשר כל ההצגה מתנהלת מולך וסביבך היה מאוד מעניין. מגניב אפילו.

המשחק מצוין, ואיתי טיראן בתור המלט התגלה כשחקן מוכשר ביותר שמשלב על הבמה כשרונות מעבר למשחק. (ולא, אני לא מתכוונת ל'איזה חתיך!' (*) שנפלט לי בהפסקה כשאימא שאלה איך ההצגה בעיניי עד עכשיו, אחרי כמה דקות בהתחלה באמת מתחילים לשים לב לכך שהוא פשוט מתגלה כמוכשר מאוד).

בחלק נכבד מהזמן ניסיתי להתעלם מכך שאני צופה במחזה של שייקספיר ולהתייחס לכך כמו לכל הצגה רגילה, אבל היה לי קשה. היו קטעים שבהקשבה אליהם עלה חיוך קטן אי שם בפנים, בין אם הטקסט היה מעורר חיוך ובין אם לא, ופשוט חשבתי לעצמי: "שייקספיר... |מאוהב|". לקראת הסוף, כשהצלחתי ממש להיכנס לאווירה, הישמע הצעדים על במת העץ שהיא כאן מתחתי ומולי גרמה לי לדמיין את אותה סיטואציה רק כמה מאות שנים אחורה. ונדמה לי כי מדובר בפידבק חיובי למדי.

בקיצור, "המלט" של הקאמרי, מומלץ בחום. ממש בחום.

נ.ב. לפני שאני שוכחת - החיסרון היחיד בהצגה הזו היא שבכל זאת, שייקספיר נשמע הרבה יותר טוב באנגלית, למרות התרגום המוצלח לעברית, ובעצם אם נחשוב על כל שפה אחרת (התירגומים לרוסית מצוינים), זה עדיין לא יהיה אותו דבר.

(*) הוא יותר חתיך מקרוב, עם תספורת קצרה יותר מבתמונה של אתר הקאמרי, וכל עוד הוא לא מוריד חולצה וחושף את העובדה שהוא מאמן כנראה את הידיים בעיקר. לא, הוא לא שמן, בדיוק ההפך. הגוף שלו צריך לקבל קצת צורה. לעזאזל, די, אני אפסיק לדבר על זה, זה ממש לא קשור.

"ואלס עם באשיר", שהלכתי לראות בקולנוע בקמפוס (כי "סרט שזוכה בפרס כמו גלובוס הזהב ומועמד לפרסים נוספים, וכבר מציג ממש פה במחיר מצחיק צריך ללכת לראות.") עם אור, ענת וחברים ביום שלישי התגלה פשוט כ"לא" אחד גדול. נדמה לי שהפרט החיובי היחיד שיש לי לומר עליו הוא "כל הכבוד על הגימיק של ליצור סרט סוג-של-תיעודי באנימציה". וזהו, באמת.

עריכה, 16.1.2009 (כי רק עכשיו הצלחתי למצוא):

היו לא מעט קטעים טובים בהמלט, אבל הקטע הבא, בתזמון הנוכחי פשוט הצליח להעביר צמרמורת.

זהו אחד מהיתרונות של המחזות של שייקספיר, טבע האדם לא משתנה בהרבה עם חלוף השנים. התנהגויות שהיו בעבר, דרכי פעולה ומחשבות, נמצאים בקרבנו גם בימים אלו, ואני מאמינה שימשיכו להיות רלוונטיים בעתיד.

Act IV, Scene IV A plain in Denmark.

[...]

HAMLET    Good sir, whose powers are these?

Captain      They are of Norway, sir.

HAMLET    How purposed, sir, I pray you?

Captain      Against some part of Poland.

HAMLET    Who commands them, sir?

Captain      The nephews to old Norway, Fortinbras.

HAMLET    Goes it against the main of Poland, sir, Or for some frontier?

Captain      Truly to speak, and with no addition,

                 We go to gain a little patch of ground

                 That hath in it no profit but the name.

                 To pay five ducats, five, I would not farm it;

                 Nor will it yield to Norway or the Pole

                 A ranker rate, should it be sold in fee.

HAMLET    Why, then the Polack never will defend it.

Captain      Yes, it is already garrison'd.

HAMLET    Two thousand souls and twenty thousand ducats

                 Will not debate the question of this straw:

                 This is the imposthume of much wealth and peace,

                 That inward breaks, and shows no cause without

                 Why the man dies. I humbly thank you, sir.

Captain      God be wi' you, sir.

                 [Exit]

ובלי קשר, הרגע הבנתי ש"Good bye" שכולנו אומרים בסוף שיחה, הוא ככל הנראה סוג של התפתחות לשונית של אותו "God be wi' you" בסוף הטקסט הזה.

הרי כשאומרים אותו מהר זה נשמע מאוד דומה.

[הייתי צריכה ללכת ללמוד בלשנות.]

וזה ילדים, למה אתם אף פעם לא תיסעו לעיר שמרוחקת ממכם יותר משעה וחצי נסיעה, באמצע הלילה, באמצע שבוע לימודים: [אני מתה לישון!]

למרות שזה תוכנן קצת מראש, החלטתי באופן ספונטני לחלוטין (וספונטני זו מילה מאוד יחסית, בעיקר כשמדובר בי) להצטרף לנסיעה הזו, שעד הרגע האחרון בכלל תוכננה להיות ברכבת, ולהאריך את המסע ביותר זמן, ובעיקר יותר זמן בחוץ בקור על עקבים שעוד לא התרגלתי אליהם לגמרי.

בכל אופן, קרה הדבר והוזמנתי למשהו שהיה מעין חזרה גנרלית של ג'קו אייזנברג, רגע לפני סיבוב הופעות ממשמש ובא.

הנוכחים הורכבו מכל מיני סוגים של אנשים, שעל הנייר זה נורא מוזר לערבב ביניהם: משפחה וחברים שלו, ממעגלים שונים, אנשים מ"הד ארצי" ו"טדי הפקות" [(בטמירה ירדני נתקלתי ליד השרותים ומכיוון שזה קרה רגע אחרי שהגענו ועדיין לא התאפסתי על עצמי, אפילו לא קלטתי שזו היא עד שמישהי שראתה שהחלפתי איתה מילה וחצי אמרה לי: "את יודעת מי זו הייתה?".. היום אבל, קיבלתי סמס מקוויקי שטען שפספסתי הזדמנות פז לגרום באופן כזה או אחר שנצנזר כאן, לכך שלא יהיו יותר כוכב-נולד-לרקודים למיניהם שבהפקתה. דמיט, פספסתי עם רוני ופספסתי גם כאן!) ... (את צביקה הדר ראיתי עוד לפני תחילת ההופעה, אבל מן הסתם זה הסתכם ב"ראיתי, עמדתי מטר וחצי ממנו ויופי טופי לי", ובצחקוק מוזר למראה ה"צביקה הדר עם חצי סיגר" בסוף ההופעה. אותי זה שיעשע. ומשום מה נורא השתפנתי לשלוף את המצלמה שלי. אני צריכה דיגיטלית..) ... (נצפו גם פליטי כוכב נולד 4 למיניהם כמו מישל, ועוד מישהו מכוכב נולד 5 שאני לא מכירה, אפילו מאיה רוטמן באה, אבל לא יצא לי לראות אותה אפילו.. =[) ... (נו, אתם מבינים את הרעיון.)] לכל הבליל הזה גם הצטרפה חבורה לא קטנה של בחורות בשלל גילאים (and I mean it) על תקן פורום המעריצים, או משהו כזה שאין לי מושג איך לקרוא לו.

בתור בת אדם לא משוחדת לחלוטין (באמת.) מחובתי לציין שההופעה הייתה טובה. 2 הסינגלים מתוך הדיסק שאמור לצאת (ואמור זה שם של דג בהתחשב בעובדה שהדיסק היה אמור לצאת עוד בחגים, באיזור ספטמבר) מתגלים כממוצעים לעומת מה שעוד יש לו להציע. (או כמו שיצא לי לפלוט באמצע אחד השירים: "ג'קו עושה גרואולינג?! Since fucking when?!" ובתור לא-חובבת גרואולינג מושבעת, אני חייבת להודות שהופתעתי לטובה.) שירים עם קצב טוב, ושירים שקטים עם מילים טובות, השאירו אותי עם רושם של "מעניין מה עוד יבוא בהמשך".

מתוך להקת הנגנים שלו בלטו בעיניי לטובה שניים בעיקר: גיא (גיטרה, החבר הטוב, ובנאדם שכמו שהוא גדול, ככה כנראה גם יש לו נשמה גדולה מהחיים, כי הוא היה נורא נחמד אלינו אח"כ) ואלון (קלידים) שהקפיצות שלו פשוט יושבות בול עם הקצב של השירים ובהחלט עונות על המטרה של לשלהב קהל. מי שבהופעה האקוסטית דווקא היה בסדר, אבל הפעם פחות התרשמתי היה און (גם חבר טוב שלו) שפשוט עמד כמו דחליל על הבמה ושום תירוץ של "לא צריך להאפיל על הזמר" לא יתקבל פה, כי יש רמה מינימלית של תזוזה שהייתי מצפה מגיטריסט, והוא היה רחוק מלענות עליה.

ביקורת קטנה ואחרת שיש לי זה למצבו הגופני של מיסטר ג'קו, שפשוט דורש יציאה ממה שנראה התת-משקל שלו כרגע. הוא הרזה המון ולא יזיק לו לעלות משהו כמו 10 קילו (וקצת אימונים תוך כדי) כדי להראות טוב יותר על הבמה..

מה שהיה מגניב הפעם, זה שהצלחתי לעשות מה שלא הלך לי בהופעה של היהודים. כן, מדובר פה בסדר גודל אחר לגמרי של סלבריטאות, אני יודעת, אבל נו, מתחילים בקטן:

הרבה דקות אחרי סוף ההופעה, כשגיא עלה לבמה לסדר ציוד, אימא ניגשה לדבר איתו ואני הצטרפתי טיפה אחריה, כי רציתי חתימה על הדיסק של ג'אמוס שקוויקי הביא לי פעם (ותודה לעבודת האבטחה בבית חולים מסוים). גיא, כמו שאמרתי קודם, היה ממש נחמד ואדיב ומיד חתם. תוך כדי שמתי לב לדף שמונח ליד איפה שהוא עמד, וחטפתי אותו מיד. הידד, יש לנו סטליסט! (מצרך נדיר בעיקר כי הרבה אנשים רצו אותו, אין לי מושג למה אף אחד לא טרח באמת לקחת אותו, הוא אפילו לא היה מודבק, ובעיקר כי עדיין לא יודעים איך קוראים להרבה שירים חדשים ולא מוכרים שלו.). לאחר מכן, שאלתי את גיא בנימוס, אם הוא יכול לבקש גם מג'קו שיחתום עליו (לא רצינו לגשת בהתחלה לחדר שליד הבמה..) והתגובה הייתה "בטח, בכיף!". אז ייאי לי.

בסוף, אבל ממש ממש בסוף, אפילו קיבלתי מג'קו חיבוק. בעצם, קיבלתי שליש מהחיבוקים שהוא חילק באותו ערב, וזה פרט מגניב למדי.

החלק העצוב בכל הערב הזה, היה שהיום הייתי צריכה להגיע ללימודים, בכל זאת. וההופעה התחילה רק קצת אחרי חצות. אה, שכחתי להגיד, זה היה בבארבי. בת"א. מה שאומר שרק לקראת 4 בלילה חזרנו הבייתה, וזה נחמד ליסוע בפורד פוקוס, אבל כשאי אפשר באמת להירדם בה, זה פחות משהו.

אני אסכם את הכל בזה שהיה בהחלט כיף וממש נחמד ואכן נהניתי, תודה ששאלתם.

נחשו למי בבית יש גם את דיסק הסינגל.

אני שמחה שמשכתי את תשומת לבכם.

באחר הצהריים של יום חמים מדי ולא נעים זה, ישבתי לי בבית, מול המחשב, נטולת חברת חבר, כשכל מי שנמצא לצידי הוא טיילור והנוסחה המבהילה-מהצד שלו (אמא שלי נבהלה מזה, וגם אני, That will do.), ישבתי וחשבתי, חשבתי וישבתי, ולא ידעתי על מה לכתוב בבלוג, למרות שממש התחשק לי לעדכן (אני לא אוהבת פוסטים שליליים שנשארים למעלה). ואבוי, המציאות הכתה בי בתדהמה: אין לי על מה לכתוב! (=אין לי חיים! מש"ל.)

אז ניסיתי למשוך זמן, להתחיל לחזור קצת על חדו"א, כי בכל זאת, עוד שבועיים בחן אמצע, והחומר בפני עצמו לא מסובך מדי, אם אני אועיל בטובי להתיישב ברצינות ואכן ללמוד, וחוסר החיים נמשך עד שעות הערב בהן הייתי צריכה להיפגש עם הארי למטרת עשיית שיעורים בתכן לוגי. [ואני שוב אתלונן על זה: שיעורי בית 5, להגשה לפני שיעורי בית 4? wtf? מזל שהם לפחות לא קשים כ"כ..] יען כי הוא במילא חוזר למעונות, הוא הואיל בטובו לאסוף אותי מהבית. אי שם באמצע הדרך, כשעצרנו ברמזור הוא החליט לשאול שאלה מעניינת, שאני אפנה מיד אליכם.

זה הזמן להגיד אגב, שקריאת הפוסט מכאן ולפחות עד הקו המפריד לילדים מתחת לגיל 18 כנראה לא מומלצת, או מה שזה לא יהיה, מטעמי צנזורה וכאלה.

הארי: "As an expert, would you answer me one question"

~התחלתי כבר לחשוב מומחית למה אני בדיוק?~

הארי: "... I mean, as a girl"

אני: "אוקיי.... אתה מוזמן לנסות, מה השאלה?"

הארי: "Why does it called a Blowjob, when there's actually no *BLOW* in it?"

אני: O_O

התחלתי לחשוב על זה, וגיליתי שאכן אין לי מושג.. ואפילו המושג בעברית מתאר נכון יותר את האקט, מאשר המושג המקביל באנגלית.

בדרך התחלנו לתהות לגבי העובדה שאולי מוכרות המזון העתיקות, היו כ"כ טובות בתפקידן שהספיקה נשיפה קלה כדי לגרום לגברים של אז להגיע לסיפוקם.

בהתחשב בעובדה שבאנו לעשות ש"ב, הצהרתי בפני הארי: "אתה יודע שעכשיו השאלה הזו תטריד אותי כל הערב?"

ואכן כך היה.

בשלב כלשהו, סיימנו עם תרגיל 5, ועברנו ל-4, שהוא מסובך יותר מבחינתי, כי הוא כולל חומר שאני לא רוצה אפילו להבין [vhdl], אז מוחי נדד למקומות רחוקים, ושלחתי sms עם השאלה הקשה לקוויקי, שענה לי ב- "Where did THAT come from?" , והשאיר אותי תוהה לגבי איך אני עונה בדיוק כי לכתוב את האמת, גם יכול להישמע רע (הארי לא הפסיק לצחוק על המצב הקשה שנקלעתי אליו): "ישבתי באוטו עם הארי וסשה, ובדרך לעשות שיעורים עלה הדיון הזה, ועכשיו אין לי כוח לvhdl" בו פחות או יותר התשובה הכי פחות-נשמעת-רע-כ"כ שהצלחתי לנסח. זה היה משעשע למדי..

אז קוראים יקרים, אנא עיזרו לעתודאי המחמד שלי למצוא פתרון לתעלומה המסתורית!

למה, הו, למה, קוראים לזה ככה?

*+*+*+*+*

מאוחר יותר הגעתי למסקנה שלהארי יש שכנים חביבים [אבל את זה הוא כבר הספיק להגיד לי הרבה], ומה שיותר חביב בהם הוא האירוח, שכולל אחלה אוכל (ממרכיבים פשוטים למדי, אבל עדיין לא תצפו לדברים כאלה מחבורת בנים שגרים במעונות), ובעיקר אחלה שייקים, שלמרות שהכילו בננה ותמרים (2 פירות שאני מתעבת במיוחד), וגם מלון וחלב, הם הוסיפו לתוכו גם וודקה באקט ספונטני למדי.

המסקנה העיקרית שהגעתי אליה, שלשתות דברים כאלה קצת לפני השינה, לא ממש בריא, ומאוד מכביד. >.<

אני לא חושבת שזכורה לי ולו פעם אחת שבכיתי בגלל ספר.

אני בטוחה שמעולם לא בכיתי באמצע הלילה כמו ילדה קטנה ולא יכולתי להירדם (וגם כשהתעוררתי זה עוד הטריד אותי), בגלל ספר.

נשארתי ערה אתמול בלילה שבין שישי לשבת, עד 3 בלילה, כי היו לי 100 ומשהו עמודים של טלטלת רגשות עצומה, שלא יכולתי להניח בצד.

"אשתו של הנוסע בזמן" מאת אודרי ניפנגר, הוא פשוט ספר חובה.

אני מודה שהדבר הראשון שעבר לי בראש עוד כשהבנתי מה הולך לקרות, היה שאם הייתי יודעת, לא הייתי מתחילה לקרוא אותו, לפחות לא עכשיו..

אבל אין על זה. הכתיבה מעולה, העלילה מעולה עוד יותר, ובזמנים שבהם כבר נדמה לי שגדלתי יותר מדי מכדי לדמיין דברים מספרים, ומכדי באמת להיכנס כל כולי לסיפור, בא הספר הזה ושינה את הכל.

זה ספר מקסים, ואני בטוחה שלא תצטערו.

בברכת שבוע טוב,

סקאי.

=^_^=

היום אחה"צ יצא לי לדבר עם יוני על עניין הפרסומת הזו שיש נגד פיראטיות בדיסקים של דיוידי.

כמה דקות לאחר שסיימנו את החלק הזה של השיחה [פשוט כי באופן יחסית מפתיע בא לאחר מכן חלק נוסף], מצאתי את הפוסט הזה (מומלץ לקרוא), ששלחתי קישור אליו ליוני, ומשם התחילה השיחה הבאה (כן זה ארוך תתמודדו):

Free Sparrow says:

או

Free Sparrow says:

תחשבי על זה שאם בן אדם לא מוריד סרטים זה לא יטריד אותו

Free Sparrow says:

ובעצם אולי הסיבה שהוא כן מתעצבן זה בגלל הפרסומות?

Free Sparrow says:

הם לא קוראים למי שרואה פושע

Free Sparrow says:

אלא למי שמוריד סרטים

Sky. says:

אתה זוכר שמיד התעצבנתי על זה שסיפרת לי את זה ששמים פרסומות שכאלה?

זה, בגלל שלא משנה אם אני מורידה או לא מורידה, זה רמת העיקרון, שכשאתה בא וקונה דיוידי או וידאו, אתה קונה אותו כי אתה רוצה לראות את הסרט נטו! [אז נחמד שמוסיפים גם קטעי אקסטרא, ומאחורי הקלעים, אבל לא בגלל זה בלבד קונים את הסרט. קונים אותו כדי שתוכל לראות אותו בזמנך הפנוי, כמה שבא לך, ו*רק* אותו.]

ככה שגם אם אני בנאדם שלא מוריד סטרים, על אחת כמה וכמה אני לא צריכה לראות את הפרסומת ההיא שם, והיא רק מפריעה.

Free Sparrow says:

לדעתי מדובר כולה בחוסר סבלנות וסובלנות לעניין

Free Sparrow says:

הם לא מפנים את זה ישירות אלייך, כל אחד יכול לקנות את זה. כמו שמראים את הפרסומת בקולנוע

Sky. says:

ומה שמעצבן במיוחד בדבר הזה, זה מה שהוא כותב, אני לא יודעת אם הבנת את זה או לא בדיוק, אבל מתוך השאלה שלך-

זה שהם שמים את הפרסומת בסרט הקנוי! מי שקונה סרט מקורי, מקבל יחד איתו את הפרסומת הזו, שהיא בבירור מופנית למי שמוריד סרטים, אבל עצם זה שהיא בתוך הסרט שקנית, היא בבירור מופנית *אליך*, האדם התמים שקנה את הסרט! הם יוצאים מנקודת הנחה שכולם פושעים, גם אלה שמפרנסים אותם בכך שקונים את הסרטים המקוריים, וזה בפני עצמו דבר לא הוגן.

Sky. says:

לא.. אתה די טועה, בעיקר במשפט האחרון

Sky. says:

הם מפנים את זה לקהל יעד מאוד מסוים- האנשים שקנו את הדיוידי ה*מקורי*!

Free Sparrow says:

סקאי

Sky. says:

והאנשים האלה, לפחות לא כולם, ואסור להם באמת להניח שכולם כאלה- לא פושעים.

Sky. says:

שטו?

Free Sparrow says:

את מתעלמת מהעובדה שיכול להיות שזה שקנה את הדיוידי המקורי אולי גם מוריד סרטים

Free Sparrow says:

כמוני למשל

Sky. says:

אבל ככה אתה יכול לבוא ולהצביע על כולם.

Free Sparrow says:

סטטיסטיקה זה לא דבר ישר.

Sky. says:

אני לא אומרת

Sky. says:

אני מסתכלת מהצד שבאמת זה מעצבן אותו, הצד הישר, זה שהולך וקונה סרטים. [וכן, פרסומת בקולנוע ופרסומת בדיוידי שאתה קונה לעצמך זה 2 עולמות שונים לגמרי]

Free Sparrow says:

לדעתי מדובר סה"כ באנשים שמרגישים שמאשימים אותם, וזה לא ככה.

Free Sparrow says:

למה? כמו שכל אחד יכול ללכת לסרט, כל אחד יכול לקנות אחד.

Free Sparrow says:

לדעתי זאת הגזמה של אנשים שפשוט מרגישים חסרי ביטחון מהפרסומת או פשוט חסרי סבלנות וסובלנות, ואולי זה נובע אחד מהשני

Free Sparrow says:

אם הייתי מתלונן על כל מה שמעצבן אותי שהוא לא צודק, הייתי יכול למצוא לך אלף דברים לכאורה. זה לא אומר שזה נכון

Sky. says:

אלה שמורידים סרטים, כמובן שבין כה וכה יסתכלו על הפרסומת הזו עם מבט ה"יאללה, מה הם רוצים ממני?" אבל אלה שבאים וקונים את הסרט, הם לא הפושעים, ומה שעצוב הוא שנקודת ההנחה של המפיצים היא שכולם פושעים, ולא להפך. כי לדעתי זה צריך להיות להפך. זה די מעליב שבסרט שקנית מכספך, ישימו את הפרסומת הזו, שעצם ההופעה שלה בתוך קלטת הדיוידי, היא אצע מאשימה כלפי כולם, גם אלו שקונים את הסרטים. זה מה שלא בסדר פה.

Free Sparrow says:

לדעתי לא

Sky. says:

אני עדיין לא מסכימה לחלוטין עם ההשוואה בין קולנוע לדיוידי.

Sky. says:

למה אתה קונה דיוידי של סרט?

Free Sparrow says:

כלומר,זה פשוט איך שאת רואה את זה.

Free Sparrow says:

לדעתי הם לא יוצאים מנקודת הנחה שכולם פושעים

Sky. says:

אוקיי, אז זה איך שאני רואה את זה

Free Sparrow says:

הם פשוט רוצים להעביר מסר, לא משנה מי אתה.

Sky. says:

הם כן, עצם זה שהפרסומת מופיעה שם, אומרת שגם אלה שקונים את הסרטים, מורידים אותם בלי תשלום באינטרנט

Sky. says:

יש דרכים אחרות להעביר את המסר הזה, ולהכניס את זה לקלטת הדיוידי שלי, היא לא הדרך שהייתי רוצה לראות

Free Sparrow says:

לא

Free Sparrow says:

זה רק אומר שהתופעה קיימת

Sky. says:

אבל כולם יודעים שהתופעה קיימת...

Free Sparrow says:

ולהצהיר עליה לא אומר שמאשימים את הרואה הישיר.

Sky. says:

הם לא רק מצהירים עליה....

Free Sparrow says:

סקאי

Sky. says:

אבל לא משנה

Free Sparrow says:

כמה פעמים ביום את פוסחת עליה?

Sky. says:

אתה לא ענית לי על משהו קטן

Free Sparrow says:

על כל התופעות

Sky. says:

למה אתה מתכוון?

Free Sparrow says:

כן?

Sky. says:

*שנייה אני תכף אשאל

Free Sparrow says:

מזתאומרת? על העוני בכלכותה? על הטלת סמכות ודיכוי האני?

Free Sparrow says:

הם רוצים להביא את התופעה אל האור.

Sky. says:

למה אתה מתכוון ב-

כמה פעמים ביום את פוסחת עליה?

Free Sparrow says:

על תופעת הפיראטיות.

Free Sparrow says:

אומרת לעצמך:"אה..טוב..נוו.."

Sky. says:

מה הכוונה?

Free Sparrow says:

שלא אכפת לך יותר מדי.

Sky. says:

קודם כל זו תופעה שאני בכלל לא חושבת עליה כל יום

Free Sparrow says:

זה בדיוק העניין

Free Sparrow says:

הם רוצים שתהיי יותר מודעת

Sky. says:

והדעה שלי מאוד מתנדנדת, מצד שני, כידוע לך אני מאוד בער שמירה על זכויות יוצרים

Sky. says:

היייייייייייייייייייייייייי

Sky. says:

זה שאני לא חושבת על זה כל יום, לא אומר שאני לא מודעת לזה!

Free Sparrow says:

אוקי,נכון

Free Sparrow says:

אבל פה נכנס עניין הפרסומת

Free Sparrow says:

הם רוצים שתגבשי דעה.

Sky. says:

כמה פעמים ביום אתה חושב על העוני באפריקה. על הילדים הסינים הקטנים שמקבלים דולר לחודש בעבודת הפרך שלהם? על טבח ורצח עם שמתרחש בכמה וכמה מדינות בעולם?

זה אותו דבר.

Free Sparrow says:

נכון.

Free Sparrow says:

הם לא רוצים לגרום לבנאדם להרגיש רע.

Free Sparrow says:

הם פונים להיגיון.

Free Sparrow says:

והדבר היחיד שגורם לבנאדם להרגיש רע, זה עניין פנימי שלו.

Free Sparrow says:

ביטחון עצמי, ייסורי מצפון.

Free Sparrow says:

האחריות היא לא של מפיקי הפרסומת.

Free Sparrow says:

ומה שהוא כתב זה קצת ילדותי. זה להשליך את האחריות על אחרים.

Sky. says:

הדעה שלי לא תתגבש כל עוד אני אמשיך מדי פעם להיתקל בכתבות, די נכונות למען האמת, שמראות כמה כל עניין הפיראטיות לא באמת פוגע באולפנים.

כל העולם עובד בשאיפה אחת גדולה לאיחוד חברות. תאגידי ענק שולטים על כל החיים שלך, ואותם אולפנים ויצרני סרטים, רובם, בסופו של דבר, חברים בקונצרנים ענקיים שבין היתר מספקים לך את הטלויזיה, האינטרנט ושלל התקשורת. הם אלה שחברים באותם תאגידים שאחראיים על הגדלת רוחב הפס באינטרנט שלך, בדיוק למטרה של הורדת חומרים מהאינטרנט.

Sky. says:

ככה שבדיעבד, הם לא נגד זה.

Free Sparrow says:

ומי שהפיק את הפרסומת? אולי הוא דווקא כן נגד זה?

Sky. says:

אתה תמיד תמצא אנשים שהם בעד ונגד זה באופן מוחלט, זה לא העניין.. העניין הוא שהגופים שלכאורה מפסידים מזה שלפני רגע הורדת עוד שיר באימיול, לא באמת לגמרי מפסידים מזה.

Free Sparrow says:

יכול להיות

Sky. says:

תן לי לשאול אותך בכלל את מה שרציתי לשאול קודם

Sky. says:

למה אתה קונה דיוידי?

Sky. says:

*סרט אני מתכוונת... בוידאו/דיוידי/וכו'

Free Sparrow says:

למה? כי אני רוצה שיהיה לי את הסרט המסויים.

Sky. says:

ועד כמה חשובה לך חווית הצפייה בבית?

Free Sparrow says:

מאוד

Free Sparrow says:

ואם אני מבין לאן את חותרת..הפרסומת לא מפריעה לי.

Free Sparrow says:

להפך, זה חלק.

Sky. says:

לא מפריעות לך גם פרסומות באמצע הסרט? נגיד, כמו בקולנוע, או בערוץ 2/10 ושות' כשהם שמים סרטים וכל כמה זמן עוצרים לך את הסרט להפסקת פרסומות?

Free Sparrow says:

תלוי במצב הרוח. לרוב לא.

Sky. says:

אז הנה, אותך, בקטע הזה, אני לא מבינה לחלוטין.

ככה שכן, אנחנו חושבים אחרת לגמרי. כי אם אני קונה סרט, מאוד חשוב לי שהוא יהיה "נקי". אני קונה סרט, ואני רוצה לראות רק את הסרט. בלי פרסומות לפני [כי בשביל זה באמת אפשר ללכת לקולנוע באופן חד פעמי, ותודה], בלי פרסומות באמצע [כי בשביל זה אני יכולה לחכות שהוא יהיה בטלויזיה] ובלי פרסומות אחרי. [ולא, אני לא מדברת על קטעים נוספים ושלל בונוסים שקשורים לסרטים שמדי פעם מוסיפים בדיוידי]

Sky. says:

אני קונה סרט, ומשלמת עליו לא מעט, אגב, כדי שאני אשלוט בקצב הצפיה, במתי לעצור אותו, מתי להמשיך, ובלי שידחפו לי לתוכו עוד דברים

Sky. says:

ככה שמבחינתי, גם אם זו פרסומת שמפנה את הציבור לנושא חשוב בפני עצמו (שזה ממש לא עקרוני כרגע עד כמה אני מסכימה איתו או לא), זה ממש לא מקובל שהיא תהיה תקועה שם, בעיקר אם זו אחת שאי אפשר להעביר הלאה, וככה בכל פעם שאני מכניסה אותה למכשיר הדיוידי אני לא יכולה להימנע מלראות אותה (וגם בקטע הזה יש גבול, כמה פעמים אפשר לראות את המסר, גם אם הוא חשוב? בשלב כלשהו מפנימים וזה לא משפיע יותר)

Free Sparrow says:

לא מקובל?

Sky. says:

לא מקובל לגמרי!

Free Sparrow says:

פרסומות זה אחד הדברים המקובלים בחיינו.

Sky. says:

אני קונה סרט, לא פרסומות.

Sky. says:

וזה מה שכ"כ גרוע פה!

Free Sparrow says:

אני קניתי חבילת ערוצים.

Free Sparrow says:

רציתי פרסומות?

Free Sparrow says:

אני חושב שמעל לכל

Free Sparrow says:

מדובר באנשים חסרי סבלנות שכמה פרסומות מציקות להם.

Sky. says:

לאחרונה פורסם שאישרו להכניס "פרסום סמוי" לכל מיני סדרות טלויזיה ושלל תכניות, וזה אחד הדברים הנוראיים בעיניי.

הן גם ככה בכל מקום. ולא אכפת לי כמה התופעה הזו משתלטת לאחרונה. זה שהיא משתלטת, זה מה שלא בסדר.

Free Sparrow says:

ואני אומר: תתגברו, זה לא כזה נורא.

Sky. says:

זה לא רק חוסר סבלנות, זה עניין ה"יש גבול לכמה אפשר"

ובעיקר בדבר הזה, כמו שהסברתי לך, אם אני קונה וידאו/דיוידי של סרט מסוים, אני לא מוכנה שידחפו לי לתוכו תכני שיווק כלשהם.

אני משלמת על סרט, ואני רוצה לקבל אותו, בגלל זה כ"כ כואב שזה מתחיל לטפטף גם לתחום הקלטות. כי עד עכשיו זה עוד היה מפלט, היית קונה קלטת/דיסק דיוידי/וואטאבר וידעתי שזה מכיל רק את הסרט, ככה שאני יכולה לראות את זה כמו שמוצא חן בעיניי ולא כמו בטלויזיה- שיש פרסומות כל 10 דקות באמצע, או בקולנוע, שגם שם עוצרים לך את הסרט באמצע, ודוחפים פרסומות לפני [כשפעם עוד הרוב המתקדו בפרומואים לסרטים, וגם זה מתחיל להיעלם לאט-לאט]

Free Sparrow says:

בן אדם יכול להנות וגם לראות פרסומות. מדובר באיך הוא חי את החיים שלו, ולדעתי כדאי מאוד ללמוד לדעת איך לא להתעצבן מזה, זה יעזור בהרבה דברים אחרים.

Sky. says:

אני ממש לא יודעת איך אפשר.. כלומר, לא במינונים שהפרסומות משתלטות על החיים שלנו כיום.

Free Sparrow says:

זה יכול דווקא מאוד לחשל.

Free Sparrow says:

ואני חושב שכל המחאה הזאת נובעה מזה.

Sky. says:

מה הכוונה?

 [בעיקר- איך זה מחשל?!]

Free Sparrow says:

זה יכול לחשל.

Free Sparrow says:

תלוי בצורת הרגש.

Sky. says:

במה, ממה ואיך?

Free Sparrow says:

פיתוח סבלנות.

Sky. says:

ופרסומות זה הכלי שבעזרתו אתה רוצה שאנשים יפתחו סבלנות?

[בחיי, עוד מהגן עברתי דרך מספיק מחנכים שידעו איך להעביר ערכי סבלנות, ואם לא אז אנשים עוברים מספיק מגיל צעיר כדי שיכירו בחשיבות הסבלנות (ואם לא מצליח להם, מתקבלים ערסים, אבל לא על זה אנחנו מדברים )]

בתור אדם די סבלני (וצנוע מאוד כמובן), אני חייבת לציין שכמות התוכן שאתה מקבל עטוף ביותר מדי פרסומות בימינו. וכן זה בכוונה, התוכן עטוף בפרסומות ולא להפך, לפחות ככה זה מתחיל להרגיש, וזה מאוד חבל.

Free Sparrow says:

לי זה לא מפריע. ואני לא חושב שלזה הם נועדו

Free Sparrow says:

אבל זה יכול לקרות.

Free Sparrow says:

עוד פרסומת. שיהיה.

Sky. says:

הם נועדו כדי לדחוף לך את כל עניין ה"תקנה אותי!"

[וזה נכון אגב, גם בתוך הפרסומת המאוד חשובה לזכויות יוצרים (ומה שחשוב בה זה זכויות היוצרים)- כי בסופו של דבר מה שהם אומרים לך זה "תקנה את הסרט"]

Sky. says:

וכשבין היתר, דוחפים לך גם את המסר הזה, אחרי שכבר הלכת וקנית את הסרט- זה יחס מאוד מזלזל בלקוח שלך .

Free Sparrow says:

את לא מסוגלת לחשוב שאולי לחבר'ה שמאחורי הפרסומת הייתה מטרה קצת אחרת?

Free Sparrow says:

וגם אם כן, מה רע? זאת המטרה של הפרסומות.

Sky. says:

לא תמיד

Sky. says:

נכון שזו המטרה של כל הפרסומות, אבל הכמות שלהן, בנוסף להכל מתחילה להיות מוגזמת.

Free Sparrow says:

לדעתי לא, כי זה לא מופנה דווקא אליו, ושוב, זה עניין של פירוש של כל אחד, זה נובע מאלף ואחד דברים שלא בהכרח משחקים קריטריון בעניין

Free Sparrow says:

זה בא להעביר מסר כללי שייגע בך אישית מבחינה ערכית, לא מבחינת: אתה פושע! קנה תמיד סרטים מקוריים!

Sky. says:

הפירוש של כל אחד זה באמת יכול להיות מעניין, פשוט כי אני לאורך כל השיחה הארוכה הזו לא מצליחה להיכנס לראש שלך [כלומר, מצליחה להיכנס, לא מצליחה למצוא את עצמי מסכימה...]

Free Sparrow says:

זו דרך די רדודה, ושוב, אני לא בטוח מה בדיוק היה קו המחשבה של החבר'ה, אבל זה איך שאני לוקח את זה, וזה איך שזה צריך להיות, מבחינה ערכית והכי יעילה.

Sky. says:

אני מבינה את העניין הערכי שבזה, אני לא מבינה למה זה צריך להיות תקוע בדיסק שנקנה באופן מקורי.

Free Sparrow says:

תקשיבי, אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות. אנחנו לא מכירים את העובדים של הפרסומת.

Sky. says:

כנראה... טוב בוא נסכים בזה שכמו בהרבה פעמים אחרות, אנחנו לא מסכימים? ^.~

Free Sparrow says:

כי זה להעביר מסר. בלי קשר לאריזה של העניין.

Free Sparrow says:

את מסכימה שיכול להיות מצב שבנאדם קונה סרט שהוא גם מוריד סרטים? את מסכימה שכמה חבר'ה רואים סרט אחד מהם גם מוריד סרטים?

Free Sparrow says:

את מסכימה שהפרסומת הזאת יכולה לגרום לך לחשוב, לתהות בעניין?

Sky. says:

כן, אבל אני עדיין לא מסכימה בשום פנים ואופן שהיא תהיה בתוך קלטת הדיוידי שלי.

Free Sparrow says:

וכמו שאומרים עורכי דין, אין לך קייס

Free Sparrow says:

הנימוק שזה מעצבן יהיה בשבילם חסר ערך

Sky. says:

 יש לי, כבר אמרתי שאני לא רוצה שום פרסומות בסרט, גם אם הן בעלות איזשהו מסר.

Free Sparrow says:

זה לא כזה נורא, את יכולה להתגבר עם קצת מאמץ

Sky. says:

אני לא מוכנה להתגבר, זו הנקודה. כי אם אני אתגבר על זה, ימשיכו לדחוף לי עוד פרסומות, שיווקיות הפעם, לתוך הקלטות

Sky. says:

כמו שאומרים- נותנים אצבע, הם ייקחו את כל היד

Free Sparrow says:

וטיפוסים כמוני, שהם אספנים, יחיו עם הפרסומות.

Free Sparrow says:

יש בזה נקודה, שמגזימים.

Free Sparrow says:

ואולי יום אחד גם אצלי יימתח גבול. בינתיים, אני בסדר.

Sky. says:

אז כל אחד והגבול שלו,הא?

ועכשיו, אם קראתם את כל זה, או שיש לכם עוד דעה לפני -

- מה הגבול שלכם?

- אתם בעד/נגד פרסומת שכזו?

- מה דעתכם על פרסומות בכלל?

ועוד ועוד ועוד

 אתם מוזמנים לחלוק. אני יותר מאשמח לשמוע. =]

עייפתי.

היה יום מתיש, אבל אחרי הפסקות רבות, הצלחתי להשלים פוסט. או זה לפחות מה שנדמה לי, תחליטו אתם.

• בוקר עם 5 אזעקות תוך פחות מ-20 דקות זה לא כיף בכלל!

[6 אזעקות להיום כבר, אם להוסיף את זו שקטעה את כתיבת שורות אלה]

ואם לספור מתחילת היום, זה בסביבות ה-15, אני בספק אם פחות. K

• לראות איך הדם עולה לקוויקי למוח כשאני אומרת דווקא פגסוס בצליל של- pegasoos אחרי שהוא הסביר לי שזה לא נכון וצריך להגיד Pegasus [עם צליל שלo  אחת..], זה נורא, אבל נורא משעשע. J מה שפחות משעשע זה לחטוף על זה אח"כ K

• ערב ט"ו באב היה יכול להיות הרבה יותר נחמד אם דודה שלי לא הייתה מתקשרת לאימא שלי (פאק, היא מטרידה אותנו יותר מדי במלחמה הזו. גם ככה לא שומעים ממנה בכלל, מקסימום מהדוד, אבל זאתי לא מפסיקה להתקשר כל יום כל היום >.<), ונכנסת להיסטריה בגלל שאיכשהו מישהו הגיע לזה שלמחרת חיפה תהיה מטווחת יותר מהרגיל. הדודה נכנסה להיסטריה מוחלטת, ולראשונה מתחילת המלחמה, גם אימא נלחצה קצת. וכך, באופן מוזר למדי מצאתי את עצמי בסביבות 12 [פלוס מינוס] מכינה מהר תיק עם כל מיני דברים [פאק, אפילו לקחתי 2 ספרים ו-4 דיסקים!] ונוסעת ליקנעם, כאשר גם לי וגם לאימא שלי אין חשק, ובמיוחד- אין שום תחושת בטן גרועה לגבי היום שלמחרת.

בכל מקרה אי שם בסביבות 1:30 בלילה הגענו. הוקצתה לנו המיטה של הדודים (אלה שעברו לבית אבות..), ולישון על מיטה ישנה ששימשה אנשים מבוגרים ביותר במשך שנים ארוכות זה... לא לגמרי נוח. אני גם יכולה להזכיר את כמות היתושים/חרקים מוזרים ששתו לי את הדם במהלך הלילה (אני מתפלאת שבכלל נשאר לי משהו..), וגם את העובדה שבדיוק באותו יום התחלתי להתקלף אחרי שהשכלתי להישרף בים. בקיצור- בעעע. אבל היה נחמד. ויש להם חתול ג'ינג'י חדש, שלא נתן לי ללטף אותו L [חוצפה!], וכמעט סיימתי את "פרא" (עכשיו כבר סיימתי אותו. היה, ובכן בסדר. חיכיתי לסוף כדי שאני אוכל לתת עליו ממש ביקורת, כי לא הכי אהבתי אותו מהתחלה, אבל בכללי- הוא בסדר.). הדבר הכי נחמד מאותו יום, היה שנחסכו ממני האזעקות והריצות למרחבים מוגנים (כן, ריצות. אחרי שהשווצתי בזה שהממ"ד שלי הוא בעצם החדר שלי ויהיה לי נוח, קלטנו שהוא פונה צפונה, וזה רע, אז עדיף לרוץ לחדר מדרגות.. K), יום שקט רחוק מהכול, זה ממש כיף. J

• כשאימא שלי באה וניגשת למחשב, ורואה חלון שיחת מסנג'ר שלי פתוח, ובו תמונה שלי, אבל מגיל 4, בוהה בה קצת ואומרת: "היי, זה דומה לאירה (בת דודה שלי..) כשהיא הייתה קטנה!" – זה גורם לי לתהות האם אני באמת מאומצת.

דפקתי בה מבט עקום של "זאת הבת שלך, למקרה שאת לא מזהה!!!111אחדשתייםשלוש".

והיא פרשה מהחדר עם מבט מבויש ומלמולי "אוי, איזה אימא גרועה אני...".

• זהו, נכנעתי עם העיצוב. הבלוג נתקע לאנשים לפני שהחלפתי, ואחרי הוא נתקע עוד יותר. ניסיתי להוריד אותו, והוא עדיין נתקע. גאד פאקין דמיט, מי פה כ"כ שונא אותי?! >.<

• אתמול שידלתי את ליז להתחיל לצייר לForbidden Fruit  לוגו חדש. הטיוטה הראשונית נראית מבטיחה J

• ואם כבר מדברים על הלהקה הזו, בשבת שעברה (5.8.06) הייתה הופעה שלהם. J

אולי אני לא כזו מבינה במוזיקה, ואולי מעולם לא הייתה לי שמיעה מוזיקלית טובה, ואולי אני גם לא ידועה בתור חובבת מטאל, אבל מה שאני כן יודעת, זה שהחבר'ה האלה יודעים מה הם עושים. כל אחד ואחד מהם, אוסף של אנשים מוכשרים שעושים פאקין' מוזיקה טובה!!!

כן חבר'ה, הייתי, אהבתי ונהניתי מכל רגע! (אמרה הילדה שבמשך כל ההליכה חשבה לעצמה על דרכי מילוט ומה היא תעשה אם היא איכשהו לא תאהב את הסגנון.)

• בראשון שלמחרת (6.8.06 – יומולדת 19 ללנה!), בקושי יכולתי לזוז. הכוויות בכל הגוף כאבו לי בטירוף. זה היה רע, אבל איכשהו הצלחנו ללכת עד לסנטר (2 דקות שלמות בשמש! פאקין 2 דקות שלמות! זה אמנם מרחק יריקה מהסנטר וזה מצוין, אבל כשהולכים שרופים מתחת לשמש, מרגישים כל שנייה.) ולקנות איזה קרם של אולטרסול, שאמור להרגיע את העור. J

בצהריים, הייתי צריכה ליסוע כבר חזרה. הרכבת התחלפה בג'ינה של קוויקי, וכמה שיחות הביתה הרוויחו לנו אקסטרא-טיים בעזריאלי. האקסטרא-טיים נוצל לקניית מתנה לנטשה (ההיא שבאנו אליה ליום ביקנעם). היא רצתה נרתיק עור כזה לסיגריות. זה עלה לי בדיוק 40 ₪ (ציפיתי ל70, מסתבר שנפלתי על איזה דגם שלא היה שם כשבדקתי שבוע לפני..), וההתפעלות שלה נורא הצחיקה אותי, כי היא ממש התלהבה וחשבה שזה עלה לי הון תועפות.

בשלב כלשהו, נזכרתי שבאותו יום אמור היה להיות מפגש ישרא, וכך סחבתי את קוויקי לגג עזריאלי כדי שגם הוא יוכל ליהנות מהתענוג שבלעמוד מול עשרות צוציקים בשחור ולצעוק: "איכס פריקים!!1". הבעיה הייתה שהגענו די מאוחר לשם, והיו ממש איזה 2-3 חבורות בודדות של אנשים. אפילו לא נכנסתי.

ירדנו למטה, ואז זה הכה בי. מחסור חמור של שוקולד בדם. טוב, לאו דווקא שוקולד, אבל משהו מתוק. הייתי מספיק החלטית כדי לדרוש גלידה, אבל לא התמצאתי מספיק בקניון כדי לדעת איפה הכי כדאי להשיג אותה. אז שוטטנו לנו בין אזורי האוכל, ונחתנו על וופל בלגי בד"ר לק. עכשיו זה היה בצירוף 2 כדורי גלידה (ואפילו הצלחתי באופן טלפתי למדי להשפיע על המוכר כשראיתי אותו מוציא כדור, ואמרתי בשקט "לא, תוסיף עוד קצת! עוד!" – הוא כל פעם הוסיף! J), קצפת והמון סירופ שוקולד חם. Ah… heaven.

• אני לא רוצה לסיים בנקודה רעה, אבל נגמרו לי המחשבות/רעיונות/אירועי השבוע החשובים יותר, וזה בכל מקרה יותר מדי מעצבן אותי היום וצריך להוציא- בצפון יש עשרות אזעקות, כמות הטילים שנפלה שוברת שיאים, והטלוויזיה משדרת רק נאומים של כל מיני אנשים על כל מיני הסכמים, כולם כבר מדברים על המלחמה כאילו שהיא נגמרה, או על סף להיגמר ונושא השיחה נראה כאילו שהם כבר ב"יום שאחרי", שהכול רגוע כאן ואפשר להתחיל לזיין ת'שכל בתקשורת. זה כ"כ מרתיח לחזור מאזעקות רצופות, אחרי ששומעים בומים קרובים, כדי לפתוח את ערוץ 22/10/11 ולראות עוד פוליטיקאי/איש צבא כלשהו מדבר על משהו, כשעד לפני שכמה אנשים "חשובים" התיישבו ולכלכו כמה ניירות בדיו שאמור להיות החלטה חשובה כאילו, כולם רק הזדרזו לדווח על מה קורה בשטח, על נפילות, על נפגעים, על מה באמת קורה עכשיו במדינה הזו.
• באותו נושא, פינת כבוד: לרדיו חיפה, שעושה עבודה נפלאה עם הדיווחים והסיקורים מהשטח. כן אנשים, כשאני שומעת בום, ואני לא רואה את זה מהחלון (דווקא את ענני העשן הענקיים מהנפילה היותר חזקה אחה"צ זכיתי לראות מהחלון/מרפסת שלי) – אני רוצה לדעת איפה זה קרה, ומה קורה באזור שאני חיה בו, ולא לשמוע חבורת פלצנים שחושבת שהיא יודעת מה היא עושה, כשמעל 30 ימי לחימה הבהירו טוב מאוד שהם לא.

וכ"כ חבל על כל הנפגעים, החיילים ההרוגים, ופשוט על הכל. :/ 

14.8.06

19:50

עריכה.

wheeeeeeee!

אאוריקה!

מצאתי את הבעיה בבלוג ולמה הוא נתקע בעליה שלו, הורדתי, ועכשיו אוי לבנאדם שיתלונן שהבלוג שלי נתקע, פשוט אוי לו!

סקאי, שמחה ומאושרת, INC

http://www.shvita2005.10x.co.il/

אולי זה כי אני בת למורה, אבל עם כל הכבוד, אני לא חושבת שקיום השביתה הזאת מוצדקת.

לפני שאתם סוקלים אותי, אומרים שאני טיפשה/פראיירית/מפגרת ושלל מחמאות מהסוג, הרשו לי להסביר את עצמי.

נתחיל מזה שבד"כ אני לא נגד שביתות [אם כי לקראת סוף י"ב, כל יום שמפסידים אומר שיהיה קשה יותר ללמוד לבגרויות ולחוץ יותר לקראת הסוף. בעצם, אנחנו כבר בסוף, אז יהיה לחוץ]. במיוחד שביתות של תלמידים או הורים [כי ככה לא מורידים לאמא שלי מהשכר, אבל זה אגואיסטי. בסה"כ בתור תלמידה אני באמת לא נגד שביתות].

השביתה הנ"ל, שלמען האמת אין לי מושג מאיפה היא התחילה, ממש לא לטעמי מהסיבה הפשוטה שהיא לא יוצאת מהמניעים הנכונים. לפחות לא כולה. בכלל, מה שכתוב באתר הזה הוא די טיפשי לדעתי. נטען כי המורים פוגעים בזכויות (שלא בדיוק מפורט אילו זכויות, מה שדי מעורר תהיה בפני עצמו) וכי יש פגיעה בחופשים. אז צר לי לאכזב את מי שכתב את האתר הזה, אבל לא המורים הם אלא שאחראים לכל מה שקורה בדו"ח דברת. אז נכון, בועדת דברת היו חברים מכל הצדדים [שו?] והוא אמור להיות מבוסס על נתונים מכל מיני מקורות, ובסה"כ אמור "לעזור" למערכת החינוך. אבל בפועל כל כתיבת הדו"ח הזה בכלל לא באה מיסוד של אנשי חינוך שדואגים לעתידו של הדור הבא [לפחות לא להשכלה של הדור הבא]. ביום שישי האחרון הייתה כתבה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" שחשפה פרופ' כלשהו שהיה חבר בועדת דברת, ותמורת סכומי עתק הגיש נתונים מטעים לועדה. יש שם כתבה די גדולה על הסיפור הזה [עוד לא קראתי את הכל], אבל לי אישית זה לא חידש את העיקר: האנשים שחיברו את דו"ח דברת בכלל לא חיברו אותו ממניעים של דאגה למערכת החינוך. הכל עיניין של כסף.

עד כמה שדוחה לחשוב על זה, וכמה שעצוב לגלות, רוב העולם הזה מתנהל סביב דבר אחד- כסף.

תחשבו על זה רגע-

* השארת התלמידים עד השעה 16:00 תחייב ארוחת צהריים. => עוד כסף למפעלי מזון,הובלה וכו'.

* העברת המשכורות של המורים דרך העירייה. => יותר כסף לעיריות. (שלמרות כל הבולשיט שאומרים שלא יעשו את זה, אני יכולה להבטיח שהעירייה תיקח נתחים גדולים מהמשכורות על מנת לכסות גרעונות תקציב של העירייה במקום לשלם למורים, שיהפכו למה שנקרא "עובדי עירייה". אני מקווה שאני לא צריכה להסביר את זה, לאור כל הסיפורים בתקשורות על עובדי עירייה שמפוטרים והופכים למובטלים, או כאלה שהעירייה כבר מזמן לא משלמת להם..)

* מאות אלפי תלמידים מסיימים את הלימודים בשעה 16:00 בדיוק [אז נכון שיהיו כאלה שיסיימו יותר מוקדם, אבל תכנית המקור היא שכולם ישארו במוסד החינוכי עד השעה הזו]. => תחשבו לרגע, קצת יותר משנייה, אילו פקקי תנועה אדירים יווצרו בכל מקום אפשרי. לא מעט מבוגרים מסיימים את יום העבודה וחוזרים הביתה. באותה שעה בדיוק יוצאים לא מעט רכבים מבתי הספר לכיוון הבתים. ככה מייצרים עומסי תנועה בכל היישוב. [ואם להמשיך לחשוב על הרעיון הזה, למי זה שווה? לכל אותם אדריכלים שרק בונים על הפקקים האלה, ויגישו עוד ועוד תכניות לסלילת כבישי בטון מיותרים על מנת "להקל על העומס".] שלא נדבר על זה שאם ככה הילדים מרוויחים את השעה-שעתיים של "להיות לבד בבית עד שאמאבא יחזרו מהעבודה", גם זה די נלקח מהם.

 יש עוד לא מעט דוגמאות כאלה..

תחשבו רגע על המורים שצריכים לעבוד במשך 8 שעות רצוף. גם על התלמידים שיצטרכו להישאר בתי הספר [והגנים אגב, אל תשכחו שהתכנית כוללת גם גני ילדים, איזו אמא תיפרד מהתינוק שלה למשך זמן כה רב? טוב, אולי רק הקרייריסטיות, אבל הן גם ככה משאירות את הילדים בכל הצהרונים וכו'] במשך הזמן הזה. ולא, אני לא מדברת על 8 שיעורים, כמו שיש ללא מעט תלמידים כיום, אם לא יותר. אלא 8 שעות באמת. שליש מהיום. זה די מטורף. אף מורה לא מסוגלת לעמוד זמן רב כל כך מול כיתה. אף תלמיד לא מסוגל להתרכז ולהצליח ללמוד במשך כל הזמן הזה. כל איכות הלמידה יורדת.

בכל אופן, לא התכוונתי לכתוב פוסט על דו"ח דברת. זה קמצוץ מהביקורת שיש לי עליו, אולי מתישהו אני אמשיך את הפוסט הזה וארחיב, כי יש עוד די הרבה נושאים שלא נגעתי בהם.

הרעיון הכללי שלי היה להראות שהסיבה של השביתה מוטעית. דו"ח דברת אמנם פוגע בתלמידים [בדיוק כמו שהוא פוגע במורים], אבל השביתה לא נעשית מסיבות הנכונות.

נכון, גם אצלי יש מורות "רעות" פה ושם שלא נותנות לילדים לצאת לשרותים או לשתות (למרות שמשנה לשנה כמות המורים שלא מרשים את זה די קטנה), אבל גם זה בד"כ לא ניתן לתלמידים שמפריעים. מי שמתנהג בסדר, המורים מתנהגים גם אליו בסדר. בד"כ. אני יודעת שלא תמיד זה ככה, אבל נסו את שיטת ה"יחס גורר יחס", רוב המורים בסה"כ מנסים לבצע את תפקידם, שהוא אגב להוציא מאיתנו אנשים קצת יותר משכילים ומתורבתים, ולא רק במקצוע הנלמד. לפעמים מה שחשוב זה דרך ארץ. זה לא כל כך להשתלט על 40 ילדים בכיתה. אז אם המורה של מי שכתב את האתר הנ"ל לא נותנת לו לצאת לשתות, אולי כדאי שיחשוב פעמיים לפני שהוא זורק ניירות ומפריע לשיעור. רע לכם בכיתה? תצאו משם. אל תבואו לשיעור. או שתבואו ותירדמו. אני לא רוצה להטיף, אבל תאמינו לי שאני מודעת ל2 הצדדים של המערכת [תלמידים-מורים] ואם תתנהגו כראוי, לא יהיו לכם מורים "רעים".

אז כן, אני מסכימה עם הטיעון של שינוי לוח החופשות. לדעתי הוא די טיפשי. אין לנו בארץ חורף כ"כ קר כמו באירופה וארה"ב שדורש חופשה מהלימודים. מה שכן יש לנו זה קיץ לא אנושי, וחופשה של חודשיים בקיץ עושה רק טוב.

הדו"ח הזה לא הולך לגעת בי כ"כ, כי אני מסיימת את לימודיי השנה (טפו טפו טפו), הוא יגע באמא שלי אני יודעת, וזה כבר כן יגע בי :/

בכל אופן, אם התלמידים רוצים לשבות- בהצלחה. רק שיעשו את זה מהסיבות הנכונות, ולא ממשהו כמו שכתוב באתר הנ"ל ולטעמי די רדוד. תמצאו חיים. או טיעונים קצת יותר מוצדקים מ"המורים פוגעים בזכויותינו", כי עד כה, מי שמתכוון לפגוע בזכויותיכם תלמידים יקרים, הם אנשי כלכלה ולא אנשי חינוך.

ותחשבו על זה..

החלטתי להיות מעניינת לרגע, או ליתר דיוק לגרום לכם להגיע למקומות מעניינים.

אבל אני גם דורשת תמורה.

אני ממליצה על כמה בלוגים כאן, ובתמורה אני אצטרך לקבל המלצה בעצמי [פרטים בסוף הפוסט, שגם ככה הוא לא יהיה ארוך]

וול, במהלך שיטוטיי ברחבי ישרא בלוג נתקלתי לאחרונה בכמה בלוגים מעניינים, אז הפעם על הפרק 3 בלוגים ששווים קליק:

Lost in the Darkness

בלוג חדש, של מישהי שכותבת מאוד יפה.

כישרון יש ובכמויות, ורואים את זה.

מקום שבהחלט שווה הצצה, ולא רק (:

החיים שאחרי המוות

בלוג שמצאתי לפני לא מעט זמן, ואינלי מושג למה שכחתי עד עכשיו להמליץ עליו.

שווה לקרוא אותו מההתחלה, ולא סתם מהסוף.

הגעתי אליו מהמלצה בבלוג אחר [לא זוכרת אצל מי בדיוק...], וישר התיישבתי לקרוא הכל מהפוסט הראשון עד האחרון. מעניין במיוחד.

אני לא אתחיל לחשוב על האם זה בדיוני או אמיתי וכל הבלה בלה בלה הזה.

בינינו- הרי יש לא מעט בלוגים בדויים בישרא, אז גם אם זה בדוי, לפחות הפעם זה אחד מוצלח וטוב במיוחד. (לפי דעתי האישית והצנועה ביותר)

מיומנו של פסיכופט מתורבת

לבלוג הזה הגעתי ממש במקרה לפני כמה ימים, והתאהבתי.

פעם הייתי מכורה לאתר סרט, שם הייתי תמיד מתעדכנת במה קורה בעולם הסרטים. אחרי כמה זמן נמאס לי, ולא כי האתר כזה גרוע, הוא מצוין, פשוט נמאס.

ועכשיו הגעתי לבלוג הזה, שכל ולו מוקדש לסרטים, ולהכל מהם, וזה עשה לי פלאשבק אדיר.

העיצוב שם יפה, ואפשר לראות שם ביקורות על עולם הקולנוע, המלצות, בקרובים ושלל דברים מאוד חביבים על סרטים.

בלוג מומלץ ביותר (:

(לפני יומיים היה שם נמו בסמן, עכשיו יש ספיידרמן, אז לא להיבהל כשאתם רואים מסכה במקום סמן ^.~ )

[שלל בלוגים אחרים שאני אוהבת אפשר לראות ברשימות פה בצד P:]

ועכשיו, ביקשתי המלצה גם...

אז מה שאני צריכה [ורצוי כמה שיותר מהר] זה המלצות לאתרים (רצוי בעברית) שיש בהם מדריכים לפוטושופ. אני פשוט לא מסוגלת למצוא כאלה לבד, וחשקה נפשי להתחיל לקלוט איך הדבר הזה עובד סוף סוף, כי יש לי רעיונות לדברים שבא לי לעשות בפוטושופ, רק שאין לי יכולת בגרוש ואני צריכה ללמוד לתפעל אותו. :(

סו...

help... please?

^_^