דבר ראשון אני רוצה להבהיר שכל מה שאני אגיד זאת דעתי האישית שמבוססת על חוויות אישיות, ושאני מתייחסת בפוסט הזה לנוער שותה ולא לילדים (כי עם כל הכבוד והפתיחות, ילד בן 9 שמקפיץ טקילות נראה לי קצת מוגזם.).
חוץ מזה אני גם רוצה לעשות הפרדה בין כמה סוגים של שתייה.
הראשון, זה לשתות מדי פעם (נגיד פעם בשבוע) בשביל הכיף. לא בשביל להשתכר תחת עד שנמרחים על הכביש, פשוט לשתות עד שקצת מסתובב הראש והכל נראה הרבה יותר מצחיק. זה נראה לי הגיוני שאחרי שבוע של לחצים נרצה להתפרק קצת ולעשות שטויות. כי כמה שאנחנו אוהבים להיות בשליטה לפעמים זה נעים להרגיש שאפשר לדבר בלי להתאמץ, פשוט להגיד כל מה שעולה בראש. בטח יהיו אנשים שיגידו "אבל אי אפשר להנות בלי אלכוהול?" אז אפשר, ברור שאפשר אבל גם שתייה זאת דרך להנות וכל עוד לא לוקחים את זה רחוק מדי זאת לא דרך פסולה.
הסוג השני מתרחש אצלי פעם בתקופה הרבה יותר ארוכה וכולל שתייה של כמויות גדולות של אלכוהול.אחרי תקופה ארוכה של מתח, למשל תקופת בגרויות לפעמים יש חשק פשוט להתפרק לגמרי. לשתות כל כך הרבה עד המילים שיוצאות לך מהפה אפילו לא יתחברו במשפטים אבל לך זה לא אכפת, כי זה בדיוק מה שרצית להגיד. ושוב, יש דרכים אחרות להשתחרר, אבל גם זאת דרך ואם היא קורית לעיתים רחוקות אז היא לגיטימית.
מה שאני רוצה להעיר זה- שלא משנה מתי וכמה שותים צריך לשים לב לאנשים שמסביב. תמיד יהיה את מי שלא ישתה או ישתה פחות והוא זה שצריך לשים עין שאף אחד לא שוכב כל הכביש או משהו בסגנון.
קראתי לפני כמה זמן כתבה על מישהי שהשתכרה בבומבלה וחברות שלה מצאו אותה בבוקר בלי חזייה ובלי זיכרון מתי בדיוק היא נפרדה ממנה. ואני שואלת- איפה אותן חברות היו בלילה? ?
הסוג השלישי של שתייה נקרא אלכוהוליזם. זה מצב של תלות נפשית ופיזית באלכוהול. אומרים שזאת ההתמכרות הכי קשה, יותר מכל סם אחר. זה מצב שבן אדם לא יכול להתסכל על עצמו במראה בלי לשתות. הוא לא חייב להשתכר אבל הוא צריך לשמור על רמה מסוימת של אלכוהול בדם. זה פשוט מצב נורא שמפרק משפחות וגורם לאנשים לעשות דברים מזעזעים.
אז אני אומרת- לשתות? איך שמתחשק לכם, שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אבל אם יש לכם אפילו חשש קל שהשתייה אצלכם תהפוך ממשהו חודשי לשבועי ואז ליומי, שלא תצליחו לעצור את עצמכם בזמן- אל תתחילו בכלל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
