פתח תקווה

אני יושב ובוהה מול המחשב , בוהה ותוהה ... רגע אני אומר לעצמי בראש, לכתוב חוויות ממסיבת טבע זה לא התפקיד של שוברט ?!

אולי בגלל זה הוא לא רצה לבוא? אולי קשה עליו מלאכת התיעוד? בכל מקרה לקחתי את היוזמה בלית ברירה והתחלתי לשחזר את האירועים.

האירועים שמתוארים בסיפור הזה אינם פרי דמיונו של הכותב בגלל שהכותב לא אכל סמים ובקושי שתה ארק. לכן הכל אמת לאמיתה.

 כמו כל מסיבה של בארבי הלוקיישן הראשוני הוא לוקיישן הסחה, זאת השיטה כנראה , אומרים דרום אז זה יהיה צפון אומרים צפון אז זה יהיה בסיני, אומרים שבסיני לא ממולץ להסתובב כי יש ים התרעות.

יום שישי 12 וחצי אני אצל שגיא , אבל אין סוסים... אין זכר לאף סוס. השעה אחת בלילה ואני אושי, שגיא וויקי מתחילים לארוז את מטלטליינו לעבר האוטו חברה של שגיא, בדרך ויקי נזכרת שהיא צריכה לעבור ולקחת שלטים כי זה מגניב . ממש כשנכנסנו לאוטו העליתי בעייה מתמטית מסוג קומבינטוריקה ולמרות שלקח לנו זמן להגיע לתשובה כמה אפשרויות יש ל4 אנשים לשבת ב4 מושבים כולנו היינו מרוצים שהגענו בכלל לתשובה חד משמעית. 4 עצרת זו התשובה למי שתהה . ככל שהדרמנו כך גדלה לי הבחילה, אני לא יודע אם זה באר שבע או היישובים הבדואיים , יש מצב שזה בכלל הנהיגה הלא יציבה של שגיא שהוא שתירץ בסוג האוטו :-) .   כאן ראוי לציין שלמרות זאת שגיא נהג למופת ושהוא אחלה חבר (העיקר שאני לא אקבל מכות).

גם עצירה בבית קאמה לא שיפרה את מצבי ומפלס הבחילה עבר למצב מסוכן! אחרי סיפור הלימון בלאוס התחלתי להרגיש טוב יותר .

הגענו לתל ערד , שזה מקום חביב שטוף מדבר ועצים משהו , אחרי שגיאת ניווט קלה ואחרי נזיפה ממאבטח בדוואי (?!?!) החננו וצעדנו בינות הגפנים לאתר המסיבה. בירידה ויקי אמרה שמשש קר והיא צדקה, שגיא אמר שבזכות בארבי אנחנו מכירים את הארץ טוב יותר וגם צדק ואושי התעקש שאני יודע איפה זה כוכב הצפון ופה הוא טעה .  מיקמנו את האוהל והצטרפנו לשאר החברים שלנו ואחרי כמה שלוקים של ארק אלשכוליות המצב נהיה יותר שמח לפחות בשבילי (אושי אתה חלש ) . בגדול היה ממש סבבה , המוזיקה דפקה והבחורות היו שוות (לא כולן) והמצב רוח היה שמח.

אבל התובנה הכי חשובה שלי בטיולון הזה היא שברגע שנמאס מזה , ברגע שתחושת המיצוי מגיעה... אתה פשוט מת לעוף משם.

ב9 בבוקר עפנו! כשהתחלנו לנוע שגיא אמר שאין דלק ופה לקחנו את ההימור של חיינו , לנסוע בין לש"ביות בדאויות בלי דלק ועם ויקי אחת זה מסוכן! (למרות האופציה להחליף אותה בכמה גאלונים של אוקטן 95 נטול עופרת) בסוף תדלקנו בתחנת דלק בדואית והכל עבר בשלום . המשך הנסיעה היה בעצם מסע חיפוש אחר סניף של ארומה שאיך לא.... נמצא בסוף בחשמונים פינת קרליבך בת"א... אין כמו חלומי לסיים מסיבה בחיי!

נ.ב - אושי מזל טוב