פתח תקווה

את שונא את יום הזכרון לרבין בגלל מה שהוא מזכיר לי ...

אני נזכר בימים שלפני הרצח, איך הארץ זעקה לדם של רבין , איך אנשים עמדו וקראו לרבין רוצח.

אני נזכר בחבריי לכיתה ששמחו כשרבין נרצח

אני שונא את היום הזה כי אני נזכר כמה חלאות יש במדינה שלנו , אני נזכר שקראו לזה עשב שוטה, ובכן ע"פ סקר שנערך בעיתון מעריב יותר מ40 אחוז מהציבור הדתי בעד מתן חנינה לצורר יגאל עמיר, עשב שוטה הא? . אני שונא את היום הזה כי אני נזכר שאני חי במדינה שיש אנשים שמכחישים את רצח רבין.

אני נזכר ביום הזה ומבין שלא למדנו כלום ואני מבין שלא נלמד כלום , לא כי אנחנו טיפשים אלא כי אנחנו לא רוצים.

אני שונא את היום הזה כי אני נזכר ביגאל עמיר, האיש שבמו ידיו הרג את רבין , שמו ידיו הרס ופילג את המדינה לתמיד! ולא יעזורו נסיונות הפיוס וגם אין צורך בהם , אני לא רוצה להיות אח או חבר של ציבור שבעד המעשה.

אני שונא את היום הזה , כי אני נזכר כמה אנשים צבועים חיים במדינה שלנו , כל כך צבועים שזה מבחיל.

אני שונא את היום הזה כי הוא מעורר בי רגשות של כעס ושינאה

אני שונא את היום הזה כי תמיד ביום הזה מעדיפים לעלות לכותרות את הטפל ולא את העיקר, עוד פעם מדברים על קונספירציות ושוב ראיון עם לאריסה טרימבובלר , במקום להתעסק במורשת רבין .

אני ממש לא אוהב את היום הזה, כי קשה לי גם אחרי 12 שנה לקבל את העובדה שנרצח כאן ראש ממשלה , קשה לי לעכל את זה , אני עדיין לא תפסתי את זה

וכנראה שאני כבר גם לא יתפוס.

רק 12 שנה עברו אבל בשבילי זה כאילו קרה אתמול, הרגשות , התחושות .... הכעס ... הכל .

   יהי זכרך ברוך לעד יצחק רבין