על הסימבוליות של אור וחושך אפשר לחרטט עמודים שלמים...
אבל בעייני יש הבדל משמעותי בין חושך לאור , אותו הבדל הוא שאור מתפשט בחושך ולא להפוך.
נניח ישנו חדר חשוך לחלוטין , מישהו בא ומדליק נר ... האור מתפשט בתוך החושך. עכשיו לא יכול להיות מצב הפוך,
נניח חדר מואר , אין שום דרך או כלי שיכול ליצור פתאום חושך במרכז החדר... נכון שאפשר לעשות משחקי אור וחושך כמו להניח וילון
או לחסום אור של מנורה... אבל נראה לי שההבדל כבר ברור לכם.
מה נובע מזה?... שדווקא החושך הוא הבסיס להכל.
אם אני יוצא למאקרו ומסתכל על זה בגדול... כשמסתכלים לשמיים או יותר נכון לתוך ליקום , האור תופס פרומיל ביחס לחושך
רוב העולם עשוי מחומר שחור, או חומר אפל וחשוך...
בספר בראשית כתוב "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור: וירא אלוהים את האור כי טוב ויבדל אלוהים בין האור לבין החושך"
גם על פי התנ"ך החומר הראשוני ביקום היה חושך, ורק כאשר אלוהים "ברא" את האור נהיתה ההבדל בין אור לחושך...
ועכשיו חזרה לסימבלויות... אם החושך הוא היסוד והבסיס... למה דווקא הוא מסמל רוע ?
מוזר לא?