פתח תקווה

מישל לקח נשימה ארוכה ואמר, המשימה היא כזו, אחד ממכם יפגש עם עוד נציג מאסטוניה , ושניכם תצאו למסע בהרי אורל ברוסיה

ממש קרוב לגבול עם קזאחסטאן. בשלב זה מישל הוציא מכיסו סיגר ומכיסו האחר הוציא מצת זיפו שבדופן אחת היה מצוייר דגל צרפת

ומצידה השני היה מציור דיוקן קטן של ניקולה סרקוזי, מישל הדליק את הסיגר ולקח שאיפה . היתה דממה בחדר , הוא הביט בנו ואנחנו בחזרה בו

כעבור דקה הוא צעק מרד! נו מה יהיה איתכם , אחד ממכם רוצה לקחת על עצמו את המשימה או שהוא מעדיף להשאר פה במרתף ולשתוק?

האיש שלידי הרים את ידו בחשש, כן מה השאלה נבח אליו מישל, האיש לידי שאל בקול חלש "מה בדיוק אנחנו אמורים לעשות שם?".

מישל לקח עוד שאכטה מהסיגר ובחדר החל להתמלא מהסרחון של הסיגר.מישל המשיך לעשן ולהביט בנו, לא ידענו מה לעשות כל כך אז הפשלנו את מבטינו מטה. תקשיבו , אני לא יכול להגיד לכם יותר מזה , זה מאוד סודי. רק כאשר מישהו ממכם יקבל עליו את המשימה הוא יחשף לכל פרטייה

עכשיו אני אחזור שוב על השאלה... מי ממכם מעוניין? , הרמתי את הראש ושאלתי בחשש "כמה אמרת שמשלמים?

מישל פתח את המגירה ושלף משם מאפרה, אחרי שהוא מעך את הסיגר לתוכה הוא אמר, בוא נגיד ככה ג'ינג'י... אתה לא תצטרך לדאוג יותר לפרנסה.

שוב דממה שררה בחדר, כעבור דקה נעמדתי ואמרתי , אני רוצה!

סגור... מישל קם וניגש לעברי ... בוא נלחץ על זה  אמר לי , נלחץ על מה שאלתי . הוא סינן משהו בצרפתיתי לאוויר ולחץ לי את היד. לחיצה חזקה.

אולי עשיתי טעות חשבתי לעצמי... הוא ליווה אותי ואתה הבחור השני למעלית, כשנכנסו למעלית הוא שאל אותי " תגיד אולי יש לך במקרה מחירון של יצחק לוי?" מה ?! שאלתי... כן אני רוצה לקנות קאנגו שנת 2006 ואני לא יודע מה המחירון שלה...

כשיצאנו מהמעלית נפרדנו לשלום מהאיש השני, ומישל הוביל אותי לחדר אחר בשגרירות.

שוב אותו סגנון חדר רק יותר קטן, בלי חלונות , בלי יותר מידי רהיטים , שולחן עם 2 כסאות, אחד כסא מנהלים.

שב! ציווה מישל והצביע על הכסא הפחות מפואר . מישל התיישב מולי וחייך, אני חושב שזאת הולכת להיות חוויה בשבילך, הזדמנות חד פעמית לעשות כסף קל, טוב נו לא קל , אבל כסף טוב וגם לטייל בעולם. כשאתה מציג את זה ככה זה נראה שאני יוצא לעשות טיול אחרי צבא אמרתי , אחרי מה?! שאל מישל, לא חשוב אמרתי, תמשיך. תבין מסייה העניין החשוב ביותר במשימה שלכם , שלך ושל ירוסלאבה האסטוני הוא עניין החשאיות. אתם תצאו באמת לטראק בהרי אורל מחופשים לתיירים ותגיעו לטירת קלן. הטירה הזו שממוקמת ברכס אורל היא טירה של הברון גלזרקירשן , אתה בוודאי שמעת עליו נכון? לא אמרתי ... מי זה ? ובכן מיכאל גלזרקירשן הוא פושע נאצי נמלט, הוא שנים מתגורר בבדידות ובקור רחוק רחוק מכל קהילה או ציווילזציה.

כולם יודעים את זה , אפילו הממשלה שלכם יודעת את זה , היא אמרה שעדיף שהוא ירקב שם מאשר ירקב בבית כלא, הבעיה היא שבטירה מוחזק משהו ששיך לשושלת סרקוזי... המשהו הזה הוא תכשיט. טבעת...טבעת!? שאלתי. כן טבעת טבעת! שוב נזף בי מישל. כשפלשו הגרמנים לצרפת הסתירה משפחת סרקוזי יהודים , באחד מביקורי הפתע נכנסו חיילים גרמנים ובזזו את האחוזה של משפחת סרקוזי. המשפחה היתה מוכנה שיבזזו הכל רק שלא יגלו את היהודים שהסתירו. אחד מאותם חפצים שנבזזו היתה אותה טבעת עתיקה שעברה מדור לדור מתחילת הנצרות. פייייי זה הרבה זמן אמרתי ... ווי... משפחת סרקוזי טוענת שמאז שנגנבה הטבעת מזל רע פוקד את המשפחה. הרבה מוות , הרבה הרבה.

אבל ניקולה סרקוזי נבחר לנשיא... זה בטח אומר שהקללה לא באמת נכונה, מישל דפק על השולח עם אגרופו וצעק " אתה חושב שלהיות נשיא

הרפובליקה הצרפתית זו לא קללה?" . שתקתי ומישל המשיך לספר לי על המבצע... בעוד יום אתה תטוס לטורקיה ושם תפגש עם ירוסלאבה . שם תקבלו תדרוך כולל וצאו למשימה... יש שאלות? כן אמרתי.. למה השני הוא אסטוני , למה לא אנגלי? .. אנחנו לא מחבבים את האנגלים .

אז למה לא בולגרי? שאלתי... בולגרי?! לא לא , לא בא בחשבון... ולמה לא ספרדי.. מספיק!!! קטע אותי מישל... למה למה למה...

אתה משוחרר ל12 שעות. אתה תחזור לכאן עוד 12 שעות.. ומחר בבוקר נטוס לטורקיה.

 

המשך יבוא שוב בקרוב (אני מקווה)