השעה היא 4 וחצי בבוקר , אני חוזר לדירתי החדשה ובדרך אני נתקל בחתול.
חתול שמן יש לציין ואני כולי מסטול וגם את זה חשוב לציין.
לרוב כשעוברים ליד חתולים הם ישר בורחים, שנים של התעללות מצד בני האדם השפיעו על הגנים...
אבל החתול הזה בחר להמשיך לשבת לשחק אותה אדיש, עצרתי לרגע קט והסתכלתי עליו מסתכל עליי
וככה אני והוא מסתכלים אחד על השני, אחרי זמן מה כשהתחלתי להרגיש מבוכה, הרגשתי צורך להגיד משהו
"אתה חתול, ואתה תמיד תשאר חתול" אמרתי...
החתול המשיך להביט בי , מבט אדיש... הוא יודע את זה חשבתי לעצמי , הוא יודע שהוא חתול והוא יודע שהוא תמיד ישאר כזה
"גם עוד שנה אתה תהיה חתול , אתה מבין אותי? "
אפילו לא מיאו, משחק אותה גבר החתלתול הפרוותי הזה... הבירות ששתתי התחילו להשפיע על היציבות שלי וכמעט שנפלתי.
"מיאו" אמר לי החתול...
צחקתי קלות, " עכשיו אתה אומר לי , אחרי שכמעט נפלתי"
המשכתי להביט בחתול ומשום מה לא נתקף בי הצורך ללטף את גוש הפרווה שישב מולי...
"טוב... אז .... אני אלך עכשיו אם לא איכפת לך "
"מיאו" ענה לי
חייכתי לעצמי כמו אחד שכרגע הרוויח חבר חדש, ובמובן מסויים הרווחתי חבר חדש
חבר חתול!