נכון שזה נשמע כמו תחילתה של בדיחה טובה? או אולי חלום רטוב של חולה נפש באיזשהו מוסד לחולי נפש במרכז הארץ? אולי זו בכלל נבואה ? מי שאמור לדעת זה אני , כי אני חלמתי את זה.
שנתי נדדה הלילה הזה , לא שזה שונה משאר הלילות , הרי שבכל הלילות שנתי נודדת.
בשעה 3 בבוקר (29 בחודש ) קפצתי החוצה בבעטה מתוך חלום הזוי, צעקתי מקפיאת הדם הפחידה את הייתושים הטורדניים והם הלכו לחפש דם אחר. ניגבתי את הזיעה הקרה שנצטברה על מצחי והתיישבתי על המיטה. החדר הואר באור סגלגל שבקע מהטלוויזיה , ורק זימזום מכשירי החשמל בחדרי נשמעו. הסדרתי את נשימתי וניסיתי להזכר על מה לעזאזל חלמתי. פיסות פלאשבקים החלו להתגלות, תמונות של אנשים, אט אט התחלתי להרכיב את הפלאשבקים לפאזל אחד . הבעיה כשנזכרים בחלומות זה ציר הזמן , מה קדם למה ... ועל כן פתחתי את המגירה בשידה, הוצאתי עט ודף והתחלתי לכתוב את הזכרונות. התחלתי מהדמויות. אז כן ... היו שם דני קושמרו , עודד בן עמי וגילה קצב... אחרי זה עברתי למקומות , אולפן טלוויזה , מסוק ואי טרופי... המשכתי וניסיתי להזכר בכל הפרטים הקטנים עד שהצלחתי לחבר את כולם, הפאזל הושלם! עכשיו רק נותר לרשום את ההזיה הזאת לדורי דורות. שלא נשכח!
הכל החל כשהוזמנתי לאולפן של "שש עם עודד בן עמי " רק שמשום מה זה נקרא "עודד עם שש בן עמי". הוזמנתי על תקן המנטור של גילה קצב. התוכנית החלה במבזק קצר שאותו הגישה לילך סונין החיננית והמשיך חזרה אל עודד כשהוא מדבר על פרשת קצב. באולפן היו מומחים חסרי פנים ולמרות זאת זיהיתי את אמנון אברמוביץ ... אחרי מספר שאלות לחברי הפנאל עודד הפנה אליי שאלה, דעתי הוסחה לרגע מכיוון שדני קושמרו נכנס לאולפן ולכן לא שמעתי את השאלה , פניתי אל עודד - "עודד אני מצטער אבל אתה יכול לחזור על השאלה" ... עודד חייך אליי ואמר "אין שום בעיה אריק אבל למה הרישמיות ?!, תקרא לי שש" ... שש חזר על השאלה " אתה יכול לספר במספר מילים מה עבר על גילה בשנה האחרונה" ... כשהחלתי לספר שמתי לב שדני (קושמרו) נכנס בכלל לאולפן עם קסדה של טייס , עכשיו אני יודע שדני חובב אקסטרים , אבל עד כדי כך?! . סיפרתי במספר מילים על מצבה של גילה כיום ועל מה שחשה במהלך השנה האחרונה , לפתע עודד קטע אותי ואמר שאנחנו יוצאים להפסקה של 5 פרסומות ... ואז , אנשים באולפן התרוצצו כמו משוגעים ודיברו על המסוק , שחייבים להגיע מהר למסוק , שש אחז בידי והוליך אותי לכיוון המדרגות שמובילות לגג , בדרך הוא אמר לי שמשה קצב מארגן מסיבת עיתונאים אבל המסיבה תתקיים באי לי חופי הרצליה. שני דברים חלפו בראשי , הראשון למה בדיוק קוראים לזה מסיבת עיתונאים... מה יש DJ? יש שתייה חינם?! ושנית... ממתי יש חוף ליד הרצליה?!.לא היו לי הרבה דקות להרהר על זה כי מיד היינו באויר (ראוי לציין שהטייס היה לא אחר מאשר דן חלוץ). וכעבור כ-15 דקות ראיתי את הקו החוף של הרצליה , כעבור כ-5 דקות כבר ראיתי את האי... נחתנו באי כשהכל היה מוכן... משה קצב עמד מאחורי פודיום מתכתי כשלצידו עמד מני מזוז , רק שהיה לו את הפרצוף של שלומית אלוני.התיישבנו כולנו בנחת והמסיבה החלה... משה קצב פתח ואמר שהוא מודה לכל מי שבא לשמוע את מוצא פיו ושחופש דיבור הוא ערך דמוקרטי ממדרגה ראשונה ... וככה הוא המשיך והילל בשבחי הדמוקרטיה . אחר כך פתח ואמר "אזרחי ישראל הנכבדים , היום אתם הקורבן ולא אני , היום אני מנצח ולא אתם , היום זה היום שלי ולא שלכם!", בשלב זה שש נעמד במטרה לשאול שאלה אלא שאז הוציא משה קצב אקדח וכיוון לראשו של שש , קצב כיוון לראשו ואמר , אתה דיברת מספיק , שש בשקט! עכשיו תורי לדבר, דני קושמרו קם ממושבו ואמר "אין לנו בעיה שתדבר , רק תגיד משהו לעניין , לא ברור כל כך מה אתה רוצה " , ואז הכה בקהל קול רחש מוזר, מאין זמזום שהולך למתגבר , כמו מקרר מקולקל שהגבירו את הזימזום שלו. מאחורי הפודיום עמד לו משה קצב עם ידיים מושטות לשמים וצעק , עכשיו ..... עכשיו... תכה עכשיו.......קול רעם עז החריש את אוזניינו כשראשו של קצב נפתח לשני חלקים , מתוכם הזדחלה החוצה לטאה , לטאה ירוקה . ואז ...
ואז זהו.. התעוררתי :-)
הזוי ... אני חייב קצת ג'יימסון להרגע!
מוקדש לעודד בן עמי שהפך את "שש עם עודד בן עמי " לתוכנית מספר 1 בשבילי !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עורב שחור לבן
