יווואוו , עכשיו חזרתי מאמריקה ,
וזה היה אחד הדברים הכי כיפיים שקרו לי בחיים!!~
אין, בחיים שלי לא כייפתי ככה .
היום הראשון:
היינו עם המשפחות, יום היכרות כזה ,
הלכנו לקניון, קניתי כמה דברים ,
ובערב אכלנו צ'יזבורגר עם המשפחה .
וזה היה כ - ז - ה טעים .
יותר טעים מהמבורגר טעים .
הפסיד מי ששומר כשרות .
וההורים של מי שהייתי אצלה בבית -
גרמו לי להרגיש ממש כמו בבית ^^
היום השני:
הלכנו לראות את פסל החירות .
צילמתי מלא תמונות, קליפים, ומה לא ?
היינו צריכים לשלם דולר כדי לפתוח לעצמנו לוקר
ולהשאיר שמה את כל הדברים ולקחת רק את החשובים,
כמו ארנק, מצלמה, ופלאפון ,
ואז הפלגנו לכיוון פסל החירות ואליס איילנד.
היה כזה FUN .
היום השלישי:
היום הלכנו למן מוזיאון דינוזאורים,
צילמתי מלא ,
ואז הלכנו לפלנטריום, ואמפייר סטייט בילדינג -
שזה אחד הבניינים הכי גבוהים בניו יורק ,
ורואים משם את הנוף - משהו מטורף .
היום הרביעי:
היום הלכנו אני ופז לבית הספר של הילדה שגרנו אצלה,
והיינו היחידות שם מישראל .
כולם היו ממש נחמדים - הכוונה למורות - והמורה לספרדית נתנה רשות
לילדים אחרים לשאול שאלות ..
וראינו איזה ילד אחד, חתיך ברמות , וכששמענו איך קוראים לו
פז אמרה כזה : "Phil? נשמע כמו שם של סוס " ,
ואתם קולטים אותי על הרצפה . כולי נקרעת מצחוק .
הכרנו המוווון ילדים ,
היה לנו משעמם בשיעור מתמטיקה והיסטוריה,
אז המורה למתמטיקה הרשתה לנו "לצייר" על דפים,
אז במקום זה, התכתבנו, והראינו לילדה שגרנו אצלה,
איך כותבים את השם שלה בעברית, בכתב ובדפוס .
קיצר, המורה להיסטוריה - אמרה לנו כזה :
"אני יודעת שאתן לא מבינות כלום ממה שאני מסבירה כאן לכיתה,
אבל יהיה יותר נחמד, אם תנסו לפחות להקשיב ".
אני ופז?! שנקשיב להיסטוריית אמריקה ?
חחח אין מצב, המשכנו להתכתב, לא שמישהו שם הבין מה כתבנו.
בארוחת הצהריים, יש להם קפיטריה -ענקית-!!!
אז כל הילדים כמה כל הזמן אמרו לנו שלום, חמודים ....
ות'כלס הרגשתי כמו סלב. כווווווולם ידעו שנבוא -
וכולם הכירו אותנו - שאנחנו באות מישראל, הכוונה,
ורק אני ופז לא הכרנו אף אחד.
קיצר יש להם שם בית ספר עעעעעעעעעענננק .
ואנשים הרבה יותר מתורבתים מאשר פה .
אין, אין לי מה לעשות בישראל, אני צריכה לעבור לשם ^^
אה כן, וראיתי את הבית של ביל קלינקטון!!~
ושיחקתי בייסבול בנות - סופטבול .
ואמרו לי שאני יכולה להיות מצטיינת .
אין עליי .
היום החמישי :
הלכנו ל - HIKE, טיול כזה באיזור של יער, כולם שם התלוננו,
על שזה קשה וזה .. וזה ממש לא . עצלנים .
אחר כך הלכנו למוזיאון קטנטן של חיות, וראינו איך האינדיאנים
שרפו בעבר את העור של החיות.
ואז הלכנו לאכול. ובאמת לאכול. אני מתכוונת לזה שהביאו ים
אוכל לשם, ואכלתי מלאאאא .
וראינו שם צוות הפקה שצילם סרט שייצא שנה הבאה D:
איך כולם היו כזה בשוק, עשו מלא רעש,
ואחת הנשים העוזרות כל שנייה באה ומבקשת שקט XD
ובערב הלכנו לאכול אוכל סיני עם המשפחה .
ושוב - התמליתי משהו פחד.
היום השישי:
נפגשנו עם רוב תלמידי כיתות ח' - היהודים ,
שיחקנו Dodge Ball, כדורסל, אכלנו, וכאלה .
והיה שם אחד ממש חתיך אבל הייתה לו חברה .
ולא - לא התאהבתי \ נדלקתי או משהו . הוא סתם ילד יפה .
וסיפרו לי ש-2 ילדים שמה אמרו שהם מחבבים אותי . D:
אחד מהם ילד ממש ממש חמוד , ודי נדלקתי עליו .
היום השביעי:
הלכנו קודם לקניות, אחר כך אני, אבא של אלכס, והיא
שיחקנו בייסבול בחוץ, ופז ואמא של אלכס נסעו לאן שהוא,
ונקלעו לתאונה . אבל הכל בסדר, תודה לאל \:
אז הלכנו לבת מצווה של ילדה מבית הספר של אלכס,
והיה כזה כיף .
היה שם איזה ילד שקראו לו בן, מכיתה ז',
שכל הזמן היה איתנו, וכל הזמן שהיה שיר שקט כזה,
הוא רצה שנרקוד סלואו - ובסוף כן רקדתי איתו, טוב נו,
מה אכפת לי (:
צילמנו 3 תמונות :
1 = אני, אלכס, בן ופז.
2 = אני ופז.
3 = אני, פז, ג'ייק, בן, ואלכס.
ויצא ממש יפה .
היום השמיני:
הייתי מסיבה לכבוד 60 שנה למדינה.
יש המון מה לספר, אבל את הפרטים האלה רק מי שקרוב
אליי יודע - ויידע.
היום התשיעי:
הלכנו למוזיאון יהודי,
איזה מישהו סיפר על איך שהוא ואבא שלו נקלעו לשואה,
איך שהם היו בגטו וזה ..
ועוד כיתות היו שמה, וגם שם היו בנים ממש חמודים .
היה איזה אחד , ילד באמת יפה , שכל פעם החלפנו מבטים וזה ....
אחר כך היה סדר פסח לאנשים מוגבלים, או כמו שאתי ויהודית
קראו להם : אנשים מפגרים שכלית.
אחד מהם - מבוגר - בא אליי, התחיל לומר שלום, וללחוץ לי את היד.
איזה מתוקים הם.
שירתנו אותם, ותאמינו או לא - זה היה כיף ברמות.
כל שאר הפרטים ; אישיים מאוד - מי שצריך לשמוע - יישמע.
קיצר הימים הכי כיפיים שהיו לי הם : השביעי, השמיני והתשיעי.
זתומרת היום.
i'm happy. i'm very very happy.
היום העשירי:
קודם נסענו לשערי תפילה להיפרד מכולם,
וזה .... |פרטים פרטיים D: |
אז נסענו לקניון, וקניתי 2 סבונים,
ו-2 חולצות.
היה כיף מוות !!@
אני כל כך מדוכאת שחזרנו לארץ.
למה המטוס לא טס בלעדינו וחזר
בעוד שבוע-שבועיים ? יכול היה להיות נחמד \\=
נקווה שיהיה טוב .
נסטיק .
נ.ב :
אני מקווה שיהיו ילדים שבאמת
יקראו הכל-הכל, ויגיבו על הדברים
החשובים, ולא סתם "איזה כיף לך"
או משהו . תנו פירגון, אנשים
