השארת אותי כאן לבד, להתבוסס בדמי. הדמעות שוטפות אותי, מציפות אותי. נראה שאתה נהנה לראות אותי סובלת. אני רוצה להעלים אותך מהעולם שלי כאילו לא היית פה מעולם, אבל בכל מקום שאליו אני הולכת אני רואה אותך. אני אוהבת אותך יותר מדי כדי לשחרר. רק רציתי שתהיה מאושר. ואתה, גמלת לי ברוע, בכאב. פגעת בי ואז חיפשת איך להמשיך ולפגוע. אני רוצה לדבר איתך, להגיד לך איך אני מרגישה, אבל אני יודעת שזו טעות, זה רק יתן לך עוד הזדמנות לפגוע בי. הכאב שוטף אותי בכל רגע, הפצעים שהשארת על גופי מדממים, מהווים תזכורת לסבל שאני מוכנה לעבור בשבילך.
לילה טוב אהובי. בבוקר אני כבר לא אהיה פה. לילה טוב נסיך, בבוקר אני כבר אהיה מתה, קרה ודוממת ושקטה. אני מקווה שיום אחד מישהו יקיים את ההבטחה שלו, מישהו יפתח את הכתבים שלי ויגלה את האמת, איך שניסיתי להתמודד איתך, כל זה כבר לא ישנה. בבקשה, אל תסבול מרגשי אשם בשבילי, זה לא מה שאני רוצה. תהיה אמיתי עם עצמך ואיתי כמו שתמיד היית ותרגיש טוב שאני כבר לא חלק מהעולם הזה שלך. העברת אותי סבל, השפלות, יסורים ודמעות. עכשיו תשאיר אותי פה להתבוסס בדמי. לך תחייה חיים מאושרים ולעולם על תחשוב עליי שוב, אל תחשוב על מה היה קורה אם.
עכשיו תשמח, עכשיו הכל טוב, הכל קול. לילה טוב יקירי, נעמת לי מאוד, אבל הגיע הזמן להיפרד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
