מצב רוח דיכאוני שכזה בלילה..
יותר מדי מחשבות שמפריעות לי לישון , מחשבות מציקות שצריך להתמודד איתם יום ויום...
אני חושבת על ההווה שבעבר הוא היה העתיד שכ''כ פחדתי ממנו ועכשיו אני מפחדת מההווה שלי .
חשבתי החיים יהיו הרבה יותר קלים אחרי בצפר , וכן אובדה שבינתיים זה ככה , אין לי שום מחוייבות אני עובדת איך שבא לי מתי שבא לי יוצאת כמה שבא לי לאן שבאלי .
אבל המחשבה שהכי מעסיקה אותי זה שהתקופה הזו הולכת ונגמרת עוד מעט אני מתגייסת ועד אז יש לי עוד הרבה דברים להספיק ולהשלים.
הזמן מרגיש לי כ''כ דחוס ולחוץ ואני נכנסת לפאניקה בגלל זה .
אני רוצה לשפר את הבגרות במתמטיקה וזה ידרוש מעכשיו המון כוח ומאמץ ומה שמזכיר לי שמחר כדי לי ללכת להרשם לבגרות לפני שיהיה מאוחר מדי , אני רוצה לעשות רישיון למדתי כבר לתיאורה צריך רק לגשת אבל העצלנות שלי למלות את הטופס הירוק כ''כ מעצבנת אותי.
אני מפחדת להתגייס אני לא רוצה לחייות לא בבית אני לא רוצה לעזוב את ההורים אפילו שאני אחזור בסופשים זה מרגיש לי כ''כ קצת וממש לא מספק להיות בבית הרי אחרי הצבא יבואו הלימודים וגם אז אני יהיה בקושי בבית ואז אני יתחתן וזהו אפשר להגיד שהבית שלי כבר לא הולך להיות יותר הבית שלי ואני כ''כ נלחצת מהמחשבה הזו .
הרבה דברים מעסיקים לי את הראש !
פשוט מתחשק לי לחזור לילדות , כל היום לשחק ולחייות בלי שום דאגות.
גיל 18 לא כ''כ כיף כמו שחשבתי ... :(