כשתתחיל הספירה לאחורהפלאפון, הקרינה, וחדר המנתחים |
כינוי:
Numark בן: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2010
אסון ככל שאני זוכר, כל יום שואה שאי פעם חוויתי היה שידור חוזר של יום השואה הקודם שחוויתי. כשהייתי צעיר ידעתי שאני אמור להיות עצוב וממורמר בגלל היום הזה. ידעתי אבל לא הבנתי, השתתפתי במסיבת האבל הלאומי הזו באותה האדיקות וחוסר המחשבה שתצפו למצוא אצל קנאי דתי. בחלוף העונות וככל שהתרחקתי מימי העוללות שלי התחלתי להבין באמת מדוע מצפים ממני לבכות. ככל שהבנתי יותר, הקושי לזייף אכפתיות ואמפתיה גבר. למה? לאו דווקא משום שאני סוציופת. אני מקווה שזה בגלל שבמבט נוקב עלינו, הישראלים, קשה לי לאתר ניסיון אמיתי לשמור על חשיבותו של יום השואה. אנחנו אומרים את אותן המילים שוב ושוב (ושוב, ושוב) במשך יותר מיובל. נעשה ניסיון רק לשמר זיכרון, דבר בלתי אפשרי ובלתי מועיל. אין זיכרון שלא נועד לכליה, לא משנה עד כמה קשה ונוקב הוא יהיה. הדמעות שלנו לא שוות כלום. הדרך היחידה לא לשכוח דבר מה היא לחוות אותו שוב, אולי לשחזר את הסבל, האמיתי, ללא עטיפה של טקסיות, לתקופה קצרה. נסו לצום במשך חודש או חודשיים, או לצפות ברצח אלים של רוב אם לא כל הקרובים שלכם. לאחר מכן הבכי עשוי להיות מוצדק. ממניעים דתיים, עבור אל שאינו קיים, אנשים רבים ירעיבו עצמם במשך עשרים וארבע שעות, בציפייה למחילה על שגיאות שהם יחזרו עליהן עד קץ הימים. למה לא לעשות דבר דומה ביום המציין את האירוע שמוכיח סופית שאין אלוהים? אני מבקש דבר שאינו ריאלי, אני יודע שאיש לא יסכים לחוות זוועה על מנת להבין את חשיבותה של זוועה אחרת. גם אני לא אסכים לכך. מחילה פיקטיבית היא דבר אטרקטיבי בהרבה. כאמור, אין ניסיון אמיתי, לא טבעי שיהיה ניסיון אמיתי, כמו תמיד נשאר רק מס שפתיים. בעתיד, שכבר תכף הופך להווה, לא יהיה אדם אחד שבאמת יזכור, ידע, יבין, מה היא השואה, מלבד אלו שיחוו אחת אחרת. מה זה משנה אם אשתתף בחגיגות הסבל או אתעלם מהן? כל מה שכתבתי כאן לא ישנה דבר עבור אף אחד. הוידוי הזה חסר משמעות לחלוטין. טוב, כל עוד נמשיך לבכות דמעות מלאכותיות לפחות לא נראה את זה מגיע.
שיהיה לכולכם יום קשה והמשך שבוע נעים, המחזאי
| |
|