לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כשתתחיל הספירה לאחור

הפלאפון, הקרינה, וחדר המנתחים

כינוי:  Numark

בן: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2010

נוח והלוויתן


כשאלכסנדר הגדול היה בערך בן 25 הוא כבר כמעט כבש את כל העולם הידוע, ונפוליאון סיפח את איטליה לצרפת בגיל 26. כששואלים אותי איפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים מהיום, התשובה שלי ביום אופטימי תהיה "לא בקבר". בלי לשים יד על הלב, אני די בטוח בזכותי להצהיר שאני מרגיש ונראה תשוש יותר משהם נראו דאז. כל זאת, ועדיין לא ראיתי את החורף העשרים ואחד שלי.

אני לא מרגיש מיוחד. כמות האנשים שחיו ומתו בלי להגיע למעמד של מעצבי ההיסטוריה היא אסטרונומית. פה נעוצה הבעיה. אני לא מרגיש מיוחד.
הרעיון הזה של מסע, שאני סוגד לו בצורה עיוורת, אין בו דבר מיוחד. אלפי אנשים עברו מסעות כאלה, והמשיכו בחייהם. כמו ברחש שנמשך למנורה מחשמלת, אני נמשך לחוויה "מערערת תפישת עולם" זו, וכפי שהברחש דן עצמו לצלייה על המתכת המיוננת אני דן עצמי לזיקנה וריקבון בלי לעשות מאומה.
אני סנוב. תמיד ראיתי בעצמי פילוסוף בשקל, ומעצם היותי כזה, ממזמן פתרתי את כל הבעיות ה"רוחניות" שלי. הכרת העולם הרחב לא תרפא את החולי שלי, כי השלמתי כבר עם כל החסרונות שלי; הגובה, המראה, הכריזמה, הכישורים. הצרכים שלי הפכו לשטחיים וגשמיים, וסביר שישארו כך. לא משנה כמה אני שונא את מה שנהיה מהחברה האנושית, קיים בי צורך אבוליציוני למצוא חן בעיני כמה שיותר בני אדם, ורצון להגיע לתודעתו של הציבור הרחב, להרגיש מיוחד. כך נשמע אדם שהשלים עם עצמו. "השלמתי עם עצמי" - חשבתי שההצהרה הזאת תיכתב בטון חיובי בהרבה! סטיגמה הוליוודית. השלמה עצמית כרוכה בכאב ובסבל. אני מקנא במי שעדיין מחפש תשובות לשאלות מעורפלות. המציאות עצובה, אבל גם אם הייתי אמיץ מספיק בשביל לשים סוף להצגה הזאת, אני מעריך מדי את עצם הקיום ואת נדירות התודעה בשביל להוריד את הוילון.

אז אני עצוב, אבל עדיין בחיים. ומאחר והפסקתי להימשך אל עבר המנורה עליי לחפש מקור אור אחר.
כמעט ואיני מצליח ליצור ניצוץ, שאיפה ריאלית עבור מישהו שהספיק לבזבז עשרים שנה. עם נתונים כמו שלי, אני לא רואה את עצמי מספח את איטליה או כובש את העולם בזמן הקרוב. אני יכול לחשוב רק על שתי זירות שאני מרגיש בהן כמו גלדיאטור - דיונים תיאולוגיים ושאיפה לממון. בנוגע לדיוני התיאולוגיה יש מספיק אנשים עם דעות כמו שלי, טובים ממני, מוצלחים ממני, אין לי מקום שם.
פתרון הקסמים, היחידי למעשה עבור אדם ללא עבר ראוי כמוני, הוא עשיית כסף. כן! אני כמעט נהנה לדמיין את עצמי עם חליפה יוקרתית ועניבה, משפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם. מי לא היה נהנה? יש לי את המראה הדרוש בשביל להפוך לאיש עסקים מצליח, ויש כל כך הרבה אידיוטים בעולם. לעולם לא יהיו קיימים מספיק רועי צאן בשביל לנצל את הטמטום של החברה הכוללת - משאב בלתי נדלה. הצרכים הגשמיים, השטחיים, יממומשו.

לכו תדעו, אם אהיה מספיק מוצלח אולי גם אעלה לאולימפוס ואהפוך לאל, מסוג האלים שמכתיבים את ההיסטוריה.

נכתב על ידי Numark , 28/4/2010 03:13   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי, אופטימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , דת , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNumark אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Numark ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)