אני יושבת עכשיו מול המחשב בחדר של ההורים שלי ומנסה להיזכר בכל מה שקרה בשנה הזאת...
השנה התחילה כל כך טוב היינו ביחד, היינו כל כך מאושרים לא רבנו כמעט והכל היה ממש נפלא...
אבל תגידו לי מה קרה לנו?? אנחנו התחלנו לריב התחלנו לשנוא זה את זו..
לפניי שבועיים זה הייה הפעם הראשונה.. ביום רביעי לאבא שלו היה ניתוח ברגל והוא ביקש ממני לבוא ולהיות איתו בנתיים שאבא שלו יהיה בניתוח ,
ואני כמו סתומה באתי ומה? הוא לא בבית .. לא עונה לטלפון.. אבא שלו לא יודע איפה הוא... ואני?? אני לבד בפתח תקווה , לא מקירה אף אחד ולא יודעת כמעט כלום בעיר..
אז הלכתי ומצאתי איפה החבר שלו גר.. ישבתי מתחת לדלת שעתיים עד שבא איזה חבר שלהם ועשה לי טובה ענקית.. הוא צלצל בפעמון.. ותנחשו מי פותח לו את הדלת??
ויטלי שלי.. המפגר הזה ועוד שואל אותי מה אני עושה פה?!?!!!!!!!!
אחריי 4 ימים ביום של הבגרות במתמטיקה קבענו שהוא בא אליי ב 8 ואנחנו הולכים לטייל.. ומה?? אני מתקשרת אליו והוא לא עונה אני עוד פעם מתקשרת אליו והוא לא עונה.. אז לקחתי ונסעתי לשם .. ובמקרה בדרך הוא התעורר וענה לי.. באתי עשיתי לו מהומה שלמה שם.. והוא אמר לי זהו זה זאת הפעם האחרונה תני לי עוד צ'נס זה לא יקרה שוב.. אני מבטיח.. אז סבבה נתתי לו עוד צ'נס.. באותו שבוא יום שישי בערב הוא עבד אז קבענו שביום שבת הוא יבוא אליי ואנחנו ניסע לים.. הבעיה הייתה שב8 הוא לא היה אצלי אני התחלתי להתקשר והוא לא ענה לי.. נסענו לים.. ב 9 וחצי הוא ענה לי ואמר שהוא לא מרגגיש טוב ושב 12 הוא יהיה אצלי.. ב 1 כבר הייתי בבית.. והוא לא היה אצלי.. התקשרתי אליו והוא אמר שהוא בבית חולים.. שהוא כל הבוקר הקיא והוא יבוא אליי אחריי הבית חולים.. וככה זה המשיך.. עד בערך 10 בלילה.. כל הקטע שבין השעה 3 לבין השעה 8 כל פעם שהייתי מתקשרת אליו הפלאפון היה מעביר אותי לתא הקולי.. ב 10 הוא ענה לי ואמר שרק עכשיו הוא השתחרר מבית חולים ושהוא ישן שם....
ואתם לא תאמינו זה ממש לא הסוף.. ביום שני קבענו שביום שלישי הוא יבוא אליי ב 8 ואנחנו נבלה שעה לפני שאני אלך למגן.. ואחריי המגן נלך לטייל.. אז מה הוא מתקשר אליי ב 7 וחצי ושואל אותי אם הוא יכול לבוא ב 9.. התעצבנתי על שאלה הזאת וניתקתי לו בפנים.. ממש נעלבתי.. בסוף הוא בא ב 8 וחצי .. ת'אמת לא רציתי לדבר איתו ...
בסוך התחלנו לריב והריב לא הסתיים בלי דמעות וצעקות.. אבל בסוף השלמנו והוא היה צריך ללכת לעבודה....
רוצים לצחוק עוד קצת.. אז ליום למחורת קבענו שהוא בא עליי.. מהבוקר וכנראה הולכים לים.. אז מה אני התחלתי להתקשר אליו ב 7 והוא לא ענה.. הפלפון היה מכובה..
אז החלטתי שהוא נשאר לישון בעבודה .. אז מתצאתי את המקום של העבודה שלו ובאתי עד לשם.. ודפקתי בדלת.. ושום כלם.. בסוף הלכתי.. ב 1 הוא מתקשר אליי ואומר כמה הוא מצטער וכמה הוא אשם וכמה למה וכל מיני שטויות כאלה.. בסוף הוא ומה התחלנו לריב ואמרתי לו שאני כבר ממש לא מאמינה לו בשום דבר.. אמרתי לו שאנחנו ניפרדים ואם הוא רוצה לשאני האמין לו עוד פעם הוא צריך להסיג את האימון שלי בו.. ומה הוא עשה קם והלך.. טוב בסוף כמובן כמו תמיד השלמנו והוא ממש בכה לי ואמר כמה הוא מצטער וכמה הוא אשם בכל וכמה הוא שונא את עצמו..
ואתם לא תאמינו היום זה קרה עוד פעם... אתמול הוא אמר שהוא ישר מעבודה בא אליי בערך ב 5 וחצי לפנות בוקר.. אז קמתי ב 5 וחצי והתחלתי להתקשר אליו.. ופלאפון שלו העביר אותי ישר לתא הקולי... ואתם לא תאמינו אני עד עכשיו יושבת ומחכה לו.. וכבר 19:11 בערב ואני כמו סתומה יכולה לצאת לטייל אבל אני עדיין מחכה לו...
הבעיה אני לא יודעת איפה הוא אני כל שעה מתקשרת אליו לראות אם הוא הפעיל את הפלפון שלו אבל לא.. אפילו התקשרתי לאבא שלו אבל גם הוא לא יודע איפה הוא..
אני מרגישה כמו סתומה שמאמינה לו לכל דבר שהוא אומר.. למרות שכואב לי כל פעם מחדש השקר שלו.... אני כבר פשוט נשברת והוא אפיל לא שם לזה לב..
אבל מה אני יכולה לעשות אם אני אוהבת אותו כל כך?!?
כנראה זאת התשובה לשאלה שלי...................................

