בנות אני יודעת שאין בהתחלה אקשן..
אבל עכשיו אני לא יכולה לשנות את הסיפור,
התחלתי לשנות את הפרקים היותר מתקדמים
זאת אומרת הפרקים הבאים כבר רשומים בוורד ורק צריך להעתיק אותם לפה
ואת הפרקים היותר רחוקים הפנמתי את מה שאמרתם וכתבתי אותם ארוכים יותר ושונים..
אז בסבלנות בבקשה..
גיבו P:
"אמא אני הולכת לפארק" אמרתי.
"אז רגע בואי תעזרי לי פה, כל היום את מסתובבת" אמרה.
"במה?" שאלתי.
"לסיים לנקות פה" אמר והצביעה על 5 ארונות במטבח שהיו פתוחים.
"מה למה?" שאלתי.
"סתם שיניתי מקום של כמה דברים והתחלתי לנקות, נו בואי נסיים מהר" אמרה.
"וואיי אני יאחר בגללך" אמרתי והתיישבתי על הרצפה והתחלתי לנקות.
פרק 60-
"אוףף סיימתי" אמרתי ונשכבתי על הרצפה.
"מה השעה?" שאלתי.
"רבע ל11" אמר אבא שנכנס למטבח.
"מה אתה רציני? יו אני יאחר" אמרתי ורצתי למעלה.
נכנסתי מהר למקלחת וניסיתי להתקלח כמה שיותר מהר, פתאום שמעתי דפיקות על הדלת.
"מי?" צעקתי ועצרתי את זרם המים.
"תומר מאמי הגעתי אמרו לי שאת מתקלחת, אז אני פה" אמר.
"טוב מאמי" אמרתי והמשכתי להתקלח.
סיימתי לשטוף את כולי, שמתי מגבת אחת הגוף, ובשנייה יבשתי את השיער ותליתי אותה.
"מה קורה מאמי?" שאלתי שיצאתי.
"כוסייית" אמר והסתכל על כולי.
"חחח מכוער" צחקתי.
"אמא שלי רצתה אני יעזור לה לנקות אוף בגלל זה לקח לי זמן" אמרתי.
"לא נורא מאמי" אמר והתקרב אליי.
"חחח נו תומר תן לי להתלבש" אמרתי.
"לא נו בואי נישאר" חייך וחיבק אותי.
"חחח אם נשארים אני שמה בגדים" צחקתי.
"לא נישאר ככה" קרץ לי.
"סתם מאמי כדאי שתתלבשי אחרת באמת אני לא יתן ללכת ממני" אמר ועזב אותי.
"חחח חרמני" צחקתי והלכתי לארון.
הוצאתי משם תחתון, חזייה, ג'ינס קצר וגופייה אדומה ושמתי את זה במקלחת.
"אה רגע קרם" אמרתי ויצאתי החוצה.
"תומר תביא לי את הקרם" אמרתי והצבעתי על הקרם שהיה בשידה מעל הראש שלו.
"בואי קחי" אמר ונשען אחורה.
"נו יקח לי שנה בגללך" אמרתי.
"חחח לא נורא" צחק.
התקדמתי אליו והושטתי את ידי מעליו כדי לקחת את הקרם.
"איזה ריח טוב יש לך" אמר והחזיק לי את היד.
"כי אני אחרי מקלחת" אמרתי והוצאתי לשון.
"וואלה?" שאל בציניות.
"כן" צחקתי.
"מאמי בואי נישאר" אמר ומשך אותי אליו.
"חחח נו תן לי להתלבש" צחקתי.
"למה מה רע להיות ככה?" שאל.
"אממ כי אני עם מגבת רק" צחקתי.
"נו" קרץ לי.
"חחח שתוק, אני כבר באה" אמרתי וקמתי ממנו ונכנסתי להתלבש.
"מוכנה, עכשיו אני רק יסדר תשיער" אמרתי ויצאתי החוצה וראיתי אותו יושב מול המסך...מסתכל עליו בשוק.
"מה?" שאלתי לא מבינה.
"בואי תראי" אמר.
התקדמתי למסך וראיתי הודעה מברק...
ברקו'ש- "טלטול שלי אני יודע שזה ישמע לך מוזר, אבל אני פשוט לא יכול יותר! ומה שלא יקרה, ומה שלא תהיה התגובה שלך, אני מבקש ממך שכלום ביננו לא ישתנה לרעה! ואם לא תרצי, נישאר כמו שהיינו עד עכשיו...
טוב אז אני יתחיל למה בטח את כבר לא מבינה כלום...
כל הזמן שהייתי בקנדה עם דודים שלי, מצאתי את עצמי חושב עלייך בכל זמן שיכלתי! כל כך התגעגעתי אלייך...
ולא כמו שהתגעגעתי לכולם...אלייך זה היה במיוחד! רק חיכיתי לחזור ולראות אותך ולהגיד לך את זה...
כל הזמן שהיו אומרים שאנחנו מתאימים רק קיוויתי שבאמת תרצי ויהיה ביננו משהו, אבל אף פעם לא אמרתי משהו כי פחדתי שזה יהרוס את מה שביננו.
אבל שהייתי שם הבנתי שאני לא מסוגל יותר! ואני חייב לספר לך...
ושהגעתי חזרה תכננתי כבר לספר לך הכול, אבל אז אמרת שאת חברה של תומר הזה, והרסת לי הכול...
לא רציתי להגיד לך משהו באותו יום, ובכלל חשבתי לוותר, אבל אני פשוט לא מסוגל יותר...
אני כל דקה, כל שעה, כל יום וכל הזמן חווושב עלייך!!
טלטל שלי, אני אוהב אותך !
ואני מבקש ממך, שאם זה לא ילך ביננו, שלא נתרחק, כי באמת שהסיבה היחידה שלא סיפרתי לך את זה עד עכשיו זה כי פחדתי שנרחק...
מחכה לתשובה ממך, ברק."
"אני לא מאמינה" אמרתי והתיישבתי על כיסא ליד.
"אמרתי לך, ראו עליו" אמר.
"מה...ברק...אבל הוא כמו אח שלי" אמרתי.
"מה תעשי?" שאל.
"לא יודעת..." אמרתי "אני לא רוצה שנתרחק" המשכתי.
"כן אבל את לא מצפה שזה יחזור להיות אותו דבר" אמר.
"אוףף" אמרתי ונשענתי עם ראשי על ידי, חושבת מה אני יענה לו עכשיו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
