הרחק,הרחק מכאן...

מפגש- אתמול היה מפגש,הייתי אמור לפגוש את מאיר,הגעתי לעזריאלי וישר שלחתי לו הודעה,אפילו שתיים,הוא לא ענה לי והייתי נורא עצוב ולחוץ. אז הייתי כל המפגש עם ידידה שלי,הלכנו לסנטר והיה ממש כיף,פגשתי ידידות שלי D: ואני שמח שפגשתי אותן,אם הן לא היו באות אני לא יודע מה הייתי עושה. בהתחלה פגשתי את זוהר *חיבוקחזקחזקהיאנתנהלי*,אחר כך אוסנת התקשרה אלי ושאלה איפה אני,אמרתי שאני על הגג ואז היא באה,היה ממש רגע מצחיק שכזה. אחרי זה היא הלכה וליטל התקשרה אלי,ואמרתי לה שאני בא לכניסה של התחנת רכבת ופגשתי אותה שם,מלא זמן לא ראיתי אותהההההההההה !@#$#%@$!. אז אחרי שראינו את כולם הלכתי לסנטר חח,עם ידידה שלי,בעצם נסעתי באוטובוס,למה הייתי צריך את זה ^^". בקיצור הסתובבנו כל היום,אפילו היה רגע שממש ממש הייתי צריך לשרותים וידידה שלי לא הסכימה לבוא איתי לחפש שרותים,אז הייתי צריך להאפק חחח. גם רציתי לקנות חזרזיר,אבל בסוף לא קניתי. אז ישבנו קצת בסנטר למטה למטה,ודיברנו,פתאום את מי אנחנו רואים?!?!?! את תום אבני,חחח הוא נמוך כזה,אבל עדיין יפה. אחרי זה הלכתי את כל הדרך חזרה,מסנטר עד לעזריאלי. הלכתי את כל זה עם אוסנת וז'אנה[?] חחח,כל שניה רציתי להקיא,הייתה לי בחילה נוראית. בדרך נדבקה אלינו איזה ילדה מעצבנת,כזאת קרציה,לא מפסיקה לדבר,בלה בלה בלה,אולי תפסיקי!!!!?!!!?!??!. הגענו לעזריאלי,הלכנו לרכבת,אוסנת הייתה צריכה לשכנע את בשומר שהיא כן תחזור לעזריאלי והיא רק מלווה אותי לרכבת עצמה כדאי שאני לא אהיה לבד שם חחח(ס'חמודה =). בסוף כירדנו למטה לרכבת,הרכבת עמדה לצאת,הגעתי בול בזמן,הבאתי להן(לאוסנת וז'אנה[?]) חיבוק ועליתי לרכבת. כשהגעתי הביתה התחברתי למסנג'ר,שלחתי למאיר הודעה,והוא לא אסכים לדבר איתי,הוא חשב שהברזתי לו O=. לא נורא,דיברתי עם ידיד טוב שלי,והוא אמר שהוא דיי מבין אותו,אז חיכיתי להיום. היום מאיר שולח לי הודעה ו....*מתחחחחח*....*תופיםתופים* הוא שלח לי הוא מצטער ושצדקתי למרות שגם אני הצטערתי. בקיצור הצטערנו כל אחד לשני חחח והשלמנו. אני הולך לפגוש אותו ב-5/8 ישששששששששD=. אוקיי..אני סיימתי פה,ערב טוב,נתראה בפוסט הביתה,בה ביי D:

אני מסתכל עלי במראה ומה אני רואה?!,אני רואה גועל נפש,אני רואה משהו מפחיד,משהו שלא כיף להסתכל עליו. אני מסתכל על המראה ובא לי להקיא,אני יודע שאולי אני מגזים,אני יודע שאולי אני סתם מדבר שטויות ואני לא צריך להגיד דברים כאלו. אבל מה לעשות,זה מה שאני מרגיש כרגע,אני מרגיש לא טוב עם עצמי. אני לא אומר שאני בתקופה רעה,אני לא אומר שרע לי,אני רק אומר שאני לא אוהב את המראה שלי,אני רק אומר שאני לא מתחבר לעצמי. אני מקווה שזאת באמת רק תקופה,אני מקווה שזה יעבור לי.

בזמן האחרון מדברים איתי הרבה על הקטע של "גלגול נשמות",האם באמת יש גלגול?ואם אין אז מה יש?. אני אישית מאמין בגלגול נשמות,אחרי שמישהו מת,הנשמה שלו ישר עוברת לגוף אחר שרק נולד,יש כאלה שאמרו לי שיש גן-עדן,יש כאלה שאמרו שאין כלום,מזה אין כלום!?!,מזה אין כלום?!?!,שאלתי אותם אם אין כלום,אז מה יש?,כלום פשוט כלום!,מזה כלום? פשוט שחור?,לא!!!!!,פשוט כלום,אין כלום. אני לא חושב שזה הגיוני,חייו להיות משהו אחרי המוות,חייב לקרות משהו,אין דבר כזה "כלום". תכלס..כל אחד מאמין במה שהוא מאמין,אני לא מערב לאף אחד באמונה שלו,אני רק אומר מה שאני חושב שלא הגיוני ומה שאני חושב שהגיוני,זה הכל.

מוזיקה- בזמן האחרון אני שומע כל כך הרבה מוזיקה,מכל הסיגנונות,יש גם שירים ספציפים שאני כל הזמן שומוע אותם בלופים. אני חושב שהקטע של המוזיקה נכנס לי חזק בראש,טוב נוו...זה משהו שאני אשמע,אם אני שמח,עצוב,כועס,דיכאוני,מאושר ואפילו רצון להתאבדות(לזה אני לא אגיע). משהו שאני מחובר אליו מגיל נורא קטן,מוזיקה זה דבר שנותן לבנאדם לבטא את עצמו,רק לפי מוזיקה אפשר לדעת את האישיות של הבנאדם,לפחות ככה אני חושב,או חושב שככה אני קורא אנשים. אני גם אוהב לשיר,זה דבר שמשחרר אותי,זה אחד הדברים(אם לא הדבר) שאני מתבטא בו הכי טוב,זה עושה אותי מאושר,זה החיים שלי.

חברים- היחס שלי לכל החברים משתנה,בתקופה האחרונה התייחסתי לכל החברים שלי אותו דבר,באותו יחס. אבל עכשיו,עכשיו אני מתייחס לכל אחד שונה,כל אחד מקבל ממני יחס אחר,כי לכל אחד מגיע יחס אחר ממני,לא? כן. אני חושב שהדבר שאני הכי לא ארצה לאבד(שוב) זה חברים,אם לא יהיו חברים מי יעזור לי? מי ידאג לי? מי ישמח אותי?אם מי אני אצחק?אם מי אני אבכה?למי אני אספר את הדברים שעוברים עלי? בקיצור,חברים זה הדבר בכי חשוב בעולם(שוב..לדעתי).