יום יבוא

שלום!!
יוו הגעתי לפרק 30!! איזה כיף:P
תודה שאתם מגיבים.. זה מראה לי שאני לא כותבת ת'סיפור לעצמי.. חחח..

שתיהיה לנו אחלה שנה!! והמשך הצלחה בלימודים(:

יעלי- כן אה?!

שירי=]- אז מה חדש??

יעלי- מארק כתב לי עכשיו שהוא רוצה שנחזור..

שירי=]- אני בטוחה שלא הסכמת נכון?

יעלי- לא הסכמתי.. והוא אמר שהוא ניפרד ממורן..

שירי=]- טוב שהוא נזכר באמת=\

יעלי- כן.. טוב מאמי הדבר האחרוןןן שאני רוצה זה ללכתת אבל יש לי דייט;)
שירי=]- עם תומר?!!!

יעלי- כן D:
שירי=]-מזל טוב!! אז אני לא הפריעה לכיי כבר!!
יעלי- ביי!! אוהבתתת

שירי=]- לאב יו טווו

...

לקחתי פלא ומפתחות ונסעתי במונית לקניון

הסתכלתי בשעון והיה כתוב 4 ועשרה..

חכיתי שם עוד כמה דקות עד שמכונית שחורה.. ניראת שרק עכשיו קנו אותה.

חנתה ודמות יוצאת ממנה. תומר.

תומר:"איזה יפה את!" אמר ונתן לי נשיקה בלחי

אני:"תודה..! סחטיין על האוטו.."

תומר:"כןן ההורים קנו בגלל הרישיון.. בגלל זה רציתיי שתבואי איתי דווקא היום"

אני:"היום קנית אותה.??"

תומר:"כןן ורציתי שאת תיהיה איתי בנסיעת ניסיון"

אני:"רגע.. אנחנו לא נישארים בקניון?"

תומר:"לא ניראה ליי.." וחייך חיוך גדול

אני:"לאן אתה לוקח אותי??" הוא משך את ידה

תומר:"הפתעה!"

אני:"נוו תומר!!"

הוא הכניס אותי למכונית ושם לי כיסוי בעיניים

אני:"אתה משוגע לגמרי אתה יודע?"

תומר:"אמרו לי את זה כמה פעמים"

הוא התחיל לנסוע.. ואני חושבת שהנסיעה הייתי בערך 45 דק'

תומר:"את בסדר?"

אני:"לא יכלתי להיות במצב יותר טוב"

תומר:"זה שווה את זה."

הוא עצר, הוריד לי את הכיסוי בעיניים

פתחתי את עיניי וראיתי את חוף הים הכי יפה שראיתי בחיים שלי

לא ידעתי שיש כאלה חופים בארץ!

אני:"איפה אנחנו?"

תומר:"אנחנו בחוף פרטי.. אני לא אגיד לך איפה אבל.. אני לא חושב שהרבה אנשים מכירים את  החוף הזה"

אני:"מה הוא סודיי?"

תומר:"לאן את חושבת שרוב ה"סלבריטיים" נוסעים? לחופים כאלהה.. שאף אחד לא מכיר.. אז אסור לי להגיד איפה אנחנו"

אני:"אוקי.."

תומר:"עכשיו בואי איתי" חייך

אני עדיין בהלם.. הוא לקח את ידי והתחלנו לללכת

עצרנו והסתכלתי מסביב

אני:"תומר.. זה מדהים."

-

....:"אבי אולי אתה רוצה שנחשוב על זה עוד קצת?"

אבי:"אילנה.. חשבנו על זה יותר מדי פעמיים"

אילנה:"זה יפגע בהם.. אני בטוחה!"

אבי:"אין שום ברירה אחרת."

אילנה:"יש ואתה יודע!"

אבי:"מה לחכות שנה? את בטוחה?"

אילנה:"זה לדעתי הכי טוב.."

אבי:"אבל השנה היא מתחילה תיכון.. זה יותר טוב מאשר שהיא תעבור באמצא"

אילנה:"חכה.. אולי עד אז.. ישתנו הדברים"

-

שמיכה פרוסה על החול, עם מלא נרות מסביב ואוכל. שתייה..

מול השמש.. ומול הים שהיו כל כך מושלמים באותו רגע..

דברים פשוטים יכולים להפוך לכל כל מדהימים..

תומר:"אוהבת?"

אני:"א..אבל למה כל זה?"

תומר:"שבי שנייה" ישבתי על השמיכה

"חשבתי...הרבה עלייך לאחרונה.. נכון זה נישמע ממש מטומטם..כי אני מכיר אותך רק  כמה ימים..

אבל את לא יוצאת לי מהראש.."

אני:"א..ני.."

תומר:"רגע.." קטע אותי "אני רוצה שנבלה יותר זמן ביחד.. אולי זה מוקדם מדי.. אבל.. אף פעם לא הכרתי בן אדם שמיד יכלתי לראות שהוא הבן אדם הכי מדהים בעולם" היסתכל לי בעיניים..העיניים היפות שלו..

אני:"תומר...תקשיב..בחודשיים האחרונים.. לא היה לי הרבה הצלחה עם כל הקשרים שלי וזה.. וממש לפני כמה ימים ניפרדתי מחבר שלי שדי ניצלתי אותו כדי לשכוח.. ללא הצלחה.. אבל.."

תומר:"אבל מה?" הביט בי בעיניים עצובות

אני:"כשהוא ואני ניפרדנו שזה היה אחרי שאתה ואני הכרנו.. הרגשתי הקלה.."

תומר:"הקלה?"

אני:"כי הרגשתי דברים אלייך.. ואני לא אומרת שהתאהבתי בך..אבל אני מרגישה משו.."

תומר:"שזה טוב נכון?"

אני:"אני חושבת..."

הייתה שתיקה ארוכה והוא ישב לידי.. והוא התקרב..

והתקרב וגם אני התקרבתי.

והנשיקה הגיעה..

נשיקה שכמותה עוד לא הייתה לי

הנשיקה שתמיד אומרים שמרגישים בעננים..

אז ככה אני הרגשתי..

היה מדהים..

לא יכלנו להתנתק אחד מהשני,כילו היינו דבוקים אחד לשני.

וכשהתנתקנו, היסתכלנו אחד בשני בעיניים. וחייכנו מין חיוך טיפשי מבויש..

קמנו והתחלנו ללכת ליד שפת הים..

מחובקים..

לא יודעת כמה הלכנו. למרות שלא דיברנו..

זה היה אחד מהרגעים היפים של חיי.